בובה על חוט- לוק המינגס.

פרק 35

אז, אמצע הלילה, העליתי פרק...
מקווה שתאהבו...
בכל זאת, 500+ מילים...
תהנו מהקריאה ולילה טוב! ❤️

-Bar-

-
"מה אתה עושה כאן?" התקדמתי אליו לאחר שסגרתי את הדלת "וסידרת לי את הבגדים בארון?" הסתכלתי עליו בעיניים מכווצות.

"כן סליחה, אני פשוט הייתי צריך מרחב והכל." הוא אמר והביא לי את הזר פרחים.

"זה בסדר לוק, בשביל מה כל זה?" הנחתי את הפרחים על השידה וחזרתי לעמוד מולו.

"זאת הכנה ללפני מה שאני מתכנן לנו לחודש יציאה שלנו- תתכונני, למרות שזה יהיה ב30 במרץ, זה יהיה גדול." ובאותן מילים שהוא אמר ובעיניים כחולות נוצצות, הלב שלי נשבר לרסיסים.

איך אני אמורה להגיד לו את זה?
אני לא אגיד לו את זה.

כלומר כן, אבל לא עכשיו, לא שהוא כל כך מתרגש.
לא שהוא שמח ונמצא מולי.

"תודה לוק, זה נשמע שזה יהיה ממש יפה." חיבקתי אותו, מונעת מעצמי לבכות.
מונעת מעצמי להישבר בפניו ולספר לו את הסוד הגדול שאסור לי לבינתיים לספר לא.

-

כעבור שעתיים לוק הלך, אחריי שנתן לי נשיקת לילה טוב.

יירדתי ללמטה, לקחתי קנקן מהמטבח ומילאתי אותו במים.

הדמעות התחילו לזלוג במורד הלחיים שלי.

עליתי עם הקנקן לחדר שלי, נזהרת לא ליפול ולא לשבור אותו.

כשנכנסתי לחדר שלי, הנחתי אותו על השידה ואז שמתי את הפרחים האדומים שם, מביטה בהם, ואז הולכת להתקלח.

כשסיימתי, צחצחתי שיניים, הסתרקתי, עשיתי צמה לצד, שמתי גרביים נגד קור הריצפה וחזרתי לחדר שלי.

שכבתי במיטה, חושבת על מה שקרה עם לוק וכמה שמח הוא נראה.
בכיתי אל תוך הכרית ונרדמתי.

-

קמתי בעצלנות מהמיטה אל עבר המקלחת, חוזרת שוב ושוב על הפעולה שנקראת 'צחצוח שיניים.' ואז חוזרת על הפעולה שנקראת 'שטיפת פנים.' אני חייבת להיות הגיינית.

למרות שהיום יום ראשון, קמתי מוקדם, העיניים שלי מראות סימן עייפות כשאני אוכלת דגנים בסלון, וכשאני שוטפת את הצלחת כשאני מסיימת לאכול.

וכשסוף סוף אני כבר מוכנה לעלות לחדרי, דפיקה נשמעה בדלת ואני הלכתי לפתוח אותה.

ולהפתעתי הרבה מצאתי שם ליאנה וברברה, ערות לגמרי באחד עשרה בבוקר ומחויכות לעברי.

-

"אנחנו ממש מתרגשות! ההופעה הראשונה שלנו ביחד אומנם על יום לימודים, אבל בגלל שהתאמנו הרבה זמן ביחד זה טוב! אנחנו מופיעות בשלישי במרכז!" ברברה צווחה לעברי וחייכתי.

"כן זה ממש משמח, באיזה שעה זה?"

"תשע בבוקר." ליאנה אומרת ואני נאנחת ברוגז, "אני אהיה עייפה." הודעתי להן, "את לא, כי את תלכי לישון מוקדם." ברברה אמרה והסתכלה עליי עד שמלמלתי "אוקיי אוקיי."

ואז רוב היום העברנו ביחד, שהן בבגדי יציאה ואני בבגדי פיג'מה.
החיים יפים שזאת אני.

אחר כך, אחרי שהעברנו שעתיים על דיבור על כל מיני דברים שקשורים על הלהקה, ראינו מפוצלים.

ואז כן... סרט דיסני.
גם הן אוהבות דיסני ככה שאני לא לבד עם דילן במערכה הזאת.

ראינו סינדרלה.

ואני התרגשתי כל פעם מחדש שאני רואה את הסרט הזה.
את המצוייר כמובן.

-

ליאנה וברברה כבר הלכו והשעה הייתה שלוש בצהריים.

דילן ירד במדרגות במבט עייף, הוא ישן יותר זמן ממני ועדיין עייף.

"את וחברות שלך עשיתן רעש." הוא אמר בקול מפהק, "כן, אבל הן היו חייבות לבוא." חייכתי, "אה, אלו היו ליאנה וברברה?" הוא שאל והבעת פניו שהשתנתה במהירות העידה הזה שקרה בו משהו.

"כן... תגיד, ברברה מוצאת חן בעיניך?" אמרתי בישירות אליו, הוא חייך וגירד את ראשו במבוכה "זה כזה ברור?" הוא שאל והסתכל עליי, "כן, אבל תדאג אני חושבת שאתה מוצא חן בעיניה גם." חייכתי בזמן שעיניו הודלקו בניצוץ של התרגשות "באמת? את לא משקרת?"

"כן, באמת. שבועה של אחות."