בובה על חוט- לוק המינגס.

פרק 56

וואו וואו, מה הולך פהההההה
בלי זה והכל אז הפרק כולל 870 מילים!!! אל תגידו שאני לא אוהבת אתכן.
דרך אגב זה לא יקרה הרבה והכל כי אחר כך חוזרים לפרקים קצרים.
אוהבת אתכן בכל ליבי הקטן, סתם לא הגדול או הבינוני, תלוי.
תהנו מהפרק❤️
וביחד עם כל זה, יש בפרק ביחד עם זה 930 מילים!!!
אוהבת אתכן כ"כ!!

-Bar-

-

"את חייבת להפסיק להתעלם ממנו!! מה עובר עלייך ניקול?!" ליאנה אמרה, אני יושבת בחדר המקלחת בזמן שהדלת סגורה, וליאנה צורחת עליי, מוציאה את העצבים עליי.

יום לפני, אשטון בא ונפרד ממנה.

היא קיבלה את זה קשה.

ועכשיו כל העצבים שלה באים אליי.

יד שמאל שלי מכוסה בצמידים, כדי להסתיר חתכים שאולי לא כל כך רואים אותם רק עם אור הפנס של הפלאפון, אבל אפשר לראות שהם ילוו אותי בהמשך החיים.

הורדתי את עשרה הצמידים שהיו לי ביד, אחד אחרי השני.

זאת לא הצעקה היחידה שקיבלתי היום.
הצעקה הראשונה הייתה מאמילי היא לא מסכימה לי לצאת עם הבחור מהמסעדה... עם מאט.

אני בסך הכל בובה על חוט.

מה זה שווה בכלל?

אני נמצאת בחדר המקלחת כמה ימים.
דילן וברברה מנסים לשכנע אותי לצאת, שאני יאכל אוכל, אני רק מנידה בראשי.

זכרונות מהבית ספר הקודם שלי פקעו בראשי.
לפני שלוש שנים, הייתי אצל פסיכולוגית, כי חברה שלי התאבדה.

איבדתי את עצמי, אבל אז חזרתי לעצמי, ואז כעבור שנתיים מצאתי את הבית ספר של לוק, ושם הכל התחיל.

אני התחלתי להיות חברה שלי.
שגם חתכה, ואני לא ידעתי עד יום מותה.

הרגשתי חרא של חברה.

אבל היא לא רצתה להגיד לי, היא לא בטחה בי מספיק, ולכן אני לא בוטחת בחברות שלי, ליאנה וברברה, ואפילו לא באח שלי, דילן.

ואז חתכתי.

פעם ראשונה היה בזמן בית ספר.

פעם שנייה היה עכשיו.

שטפתי את ידי טוב, ונכנסתי להתקלח.

שטפתי טוב את הגוף עם הסבון, עם השמפו והמרכך.

וכשסיימתי, לבשתי חלוק, והחזרתי את הצמידים.

ייצאתי מהחדר בצעדים נוקשים, זאת הייתה שעת בוקר מוקדמת.

דילן, ברברה וליאנה היו מופתעים שיצאתי.

אני הייתי שם שלושה ימים.

וחזרתי לשם כדי להתלבש.

שמלה פרחונית ירוקה עם כתפיות דקות, ונעלי אצבע.

התחלתי להתאפר, החל באיילנר, עיפרון שחור ואודם ורוד חלש.