״מה?״ שאלתי, עדיין בהלם, דמעות מתחילות לרדת.
״מצטער ניקול.״ אבא אמר בשקט, אמא בכתה ודילן ניחם אותה ואת אבא.
אני היחידה שאותה לא ניחמו, היחידה שנשארה עומדת בלי נחמה.
צלצול פעמון בדלת הפתיע את כולנו.
בצעדים כבדים הלכתי לדלת, פתחתי אותה בלי לראות מי זה, או לשאול את הזר לשמו.
הדמעות עדיין המשיכו לרדת.
״ניקול?״ שמעתי לפתע את הקול של קאלום, הסתכלתי עליו והוא עליי, ״מה קרה ניקול?״ הוא שאל, סימנתי לו להיכנס ונעלתי את הדלת.
התחלתי לעלות במדרגות והוא אחריי, כשהסתובבתי אליו עם ראשי ראיתי שהוא מסתכל על משפחתי, שהיא עצובה.
הגענו לחדר שלי וסגרתי את הדלת, נעמדתי על ידה וקאלום ישב על המיטה שלי.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בקול חנוק מבכי, ״ייצאנו לחופשה, כלומר כולנו כאן באוסטרליה נחתנו לפני כמה שעות, כל אחד נסע לבית שלו, לוק... לוק עם ארזליה, אשטון עם בריאנה, מייקל בבית שלו... ואני כאן.״ הוא אמר לבסוף, התכווץ לי הלב כשאמר את שמו של לוק.
״מה קרה לך ניקול?״ הוא שאל, ״ולהורים שלך ולדילן? אתם עצובים, למה ניקול?״ הוא נעץ בי עיניים עד שהשפלתי את מבטי, ״יש מצב שהניתוח לא הצליח, ויש רק סיכוי של אחד למיליון שאני אחיה.״ לחשתי וישבתי בבת אחת על הרצפה, מתחילה לבכות.
אני לא רוצה למות.
קאלום קם מהמיטה והתיישב על ידי, מחבק אותי חזק.
״אל תדאגי ניקול, אני בטוח שאת תחיי.״
-
ביום למחרת הרגשתי טיפה יותר טוב, קאלום הכריז שהוא נוסע לבית שלו ואז חוזר לכאן כדי לישון אצלנו, הוא הצחיק אותי כל הלילה וכמעט ושכחתי ממה שאבא אמר.
היום בבוקר שקמתי, הדבר הראשון שראיתי שפקחתי את העיניים הייתה אחותי לוסי, ואני לא הבנתי את זה.
עיניה היו מלאות רחמים, אז את זה הבנתי שהיא אולי כבר ידעה את מה שאבא אמר.
אבל אז לא הבנתי, למה אני ממשיכה להזות אותה.
הרי אני כבר לא בסכנת חיים.
אני חושבת.
היא חייכה אליי חיוך מתוק וממיס ואז היא הצביעה על תאריך בלוח שנה, והפנים שלה נהפכו לקודרות.
בעשרים ושתיים ביולי משהו יקרה מסתבר, היא לא יכלה לדבר איתי, ואם אני הייתי מדברת איתה הייתי נחשבת כרגע למשוגעת.
אחר כך, היא הצביע על הראשון באוגוסט, מכיוון ואנחנו בתחילת יולי, משהו נורא יקרה בשני התאריכים האלה.
היא סימנה לי באצבעותיה שמחר היא תמשיך ותיתן לי דברים שקשורים לתאריכים, למרות שלא הכי הבנתי, ואז היא נעלמה.
את המשך היום העברתי בצפייה של זאב צעיר, עד עצם היום הזה, שקרניות קטנות ויפות, והסרט של דיסני: מלך האריות, אני פשוט אוהבת סרטי דיסני.
וכשכבר הגיע הערב ולא עשיתי כלום, כאב ראש חד תקף אותי, הייתי עם ההורים ודילן כשהתחלתי לראות מטושטש.
עד שראיתי שחור ונפלתי.
ואז הבנתי שהתעלפתי.
כי הנשמה שלי ייצאה מהגוף וראיתי את עצמי על הרצפה.
YOU ARE READING
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fanfictionניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
