"הוא הרביץ לך? למה?!" דרשתי לדעת, בעודי יושבת, מחזיקה את המגבת קרובה למצח שלי, מחליפה מידי פעם יד מפני שאחרת מתעייפת.
"הוא איים עליי, שאם אני לא יגיד לו איפה את גרה הוא ירביץ לי, לא חשבתי שהוא באמת יעשה את זה באמת, את מבינה?״ אמר, "הוא השתנה." את זה הוא אמר בלחש, וכנראה קיווה שאני לא אשמע.
"מה אמרת?"
"שמעת את זה?!" הוא נאנח, אולי כועס על עצמו שלא חשב על זה בראשו במקום להגיד את זה. ״כן קאלום, שמעתי את זה.״
"ילדה, יש לך שמיעת על."
"אני יודעת." חייכתי והעפתי את שיערי בשחצנות, "עכשיו תסביר." והוא הנהן.
"ובכן, כשהגעת הנה, התחברנו כי שנינו היינו לבד, אבל שנה קודם לכן הייתי החבר הכי טוב של לוק, ואז המקובלים, שהם אשטון ומייקל, שמו עליו עין, והם פשוט אמרו לו שאם הוא רוצה להיות בחברתם הוא צריך להיות רשע ולא תמים וטהור, ולעזוב אותי, ולהרביץ לי, אז סבלתי בגללו, וזה היה כואב לדעת שמי שהרביץ לי היה החבר הכי טוב שלי." הוא נאנח הנחתי את המגבת על השידה וחיבקתי אותו.
"תקשיב קאל-" הנחתי את ידי על כתפו "כשאני אבריא, אני הולכת לגרום לו שהוא ישלם על שהוא נולד וגרם לך ולעוד מלא ילדים בבית ספר לסבול, זה לא יכול להימשך ככה יותר. אסור לאנשים לסבול בגללו ובגלל חברים שלו, אשטון ומייקל.
הם מטומטמים, אני מבטיחה לך שזה מה שאני יעשה וגם אם לא, אם זה לא יקרה ומשהו ישתבש על הדרך, אל תנטוש אותי, ואני אשתדל לזכור ולעשות את זה, מה זה שווה בלהיות בריון אם הוא הרחיק את החבר הכי טוב שלו, שזה אתה? אני חושבת שהוא עשה טעות וצריך ללמד אותו לקח שהוא לא ישכח."
"תודה ניק, אני אוהב אותך המון את יודעת את זה?." הוא אמר בחיוך, ״כן אני יודעת את זה קאל, גם אני אוהבת אותך מאוד.״
KAMU SEDANG MEMBACA
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fiksi Penggemarניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
