פרק 82

724 70 10
                                    

הייתי בבית חולים הרבה זמן במהלך השנה האחרונה. הפעם אני חושבת שישאירו אותי כאן עד שידעו מה יש לי.
לוק היה איתי במשך יומיים, ואז הוא היה חייב לחזור הבייתה.

אנחנו בעשרים ושבע ליולי, החודש לפני החודש האחרון לתאריך האחרון. אני תמיד מסוקרנת, מעניין למי יקרה משהו, אם מישהו נוסף ימות.
אם זה מישהו שאני מכירה טוב, או פחות טוב.

הרופא ייעץ לי ללחוץ על הכפתור האדום כל פעם שיש לי כאבים בחזה, אבל בזמן האחרון פשוט אין לי. אולי זה היה מלחץ של משהו, אני לא יודעת.

הקירות הלבנים של הבית החולים כבר סינוורו אותי בעיניים, לא הוציאו את המיטה של לוק, למקרה שאחד מבני משפחתי ירצה לישון איתי הלילה.

כל פעם שקמתי משינה במהלך היומיים האלה, שמעתי את אבא מדבר עם הרופא, על זה שיש לי סיכוי ממש קטן לחיות, בגלל שיש סיכוי שהניתוח לב שלי לא הצליח, הרופא תמיד מנחם את אבא, כלומר גורם לו לדאוג ואומר לו שאני בריאה וחזקה, אבא לאט לאט מתחיל להאמין לו, כך גם אני. הרופא נראה קצת מחשיד לאמא, אך היא לא אומרת דבר, אבל אני יודעת שהיא חושדת, זה תמיד נמצא שם, בהבעת הפנים שלה.

דילן תמיד נשאר שקט, הוא ממש עצוב, מכיוון והוא וברברה נפרדו, היא אמרה לו שהיא כבר לא מרגישה את אותו הדבר כלפיו ושזה פשוט לא צודק שהיא תמשיך לחיות בשקר, הוא הבין אותה אבל נהיה עצוב, הם עדיין שומרים על קשר.

אשטון וחברה שלו בריאנה, גם כן נפרדו, הסיבה עדיין לא ברורה לי, אני אהיה חייבת לשאול אותו מתישהו, אבל הוא נראה שמח להפליא.

״היי אחות קטנה.״ קולו של דילן מוציא אותי ממחשבות אין סופיות.
״היי אח גדול.״ אמרתי, מנסה להסתכל עליו אבל התנוחת שכיבה שלי קצת הפריעה.
דילן עזר לי להתיישב וקירב כיסא ליד מיטתי.

״אז חבר שלי, סאם, את זוכרת אותו נכון? זה שתמיד משך לך בשיער כשהיית בת שמונה. בקיצור יש לו יום הולדת בראשון לאוגוסט, והוא עושה מסיבה. והוא הזמין אותך, אז כאילו אם עד אז תשתחררי תבואי איתי, ותביאי את לוק וכל השאר.״ דילן אמר, ותמונה של בחור קצת שרירי עם שיער חום ועיניים אפורות הופיעו לי במחשבות. כן אני זוכרת את סאם, מהיום הראשון של הגן הוא תמיד הציק לי.

״למה הוא מזמין אותי?״ שאלתי את דילן, ״הוא אומר שבגלל כל מה שעובר עלייך, אז אם תשתחררי הוא רוצה שתרגישי חופשיה כזאת ביום הולדת שלו, זה בערב, כאילו הוא אמר לבוא בעשר, הוא אומר ששמונה זה לחננות, אני אף פעם לא אבין אותו.״ דילן צחק מעט.

עדיין היה קשה לו הפרידה מברברה, ראו את זה, אני חושבת שהמסיבה זאת הדרך שלו להשתחרר, להכיר בחורה חדשה ולחיות חיים שמחים.

״בסדר, אבל תקווה שיחררו אותי.״ אמרתי לדילן שחייך מעט, ״ותביא לי עשרים דולר.״ הוספתי והוא החמיץ פנים, ״עכשיו?״ הוא שאל והנדתי את ראשי, ״לא, ביום של המסיבה, למקרה ויחסר לי כמה פרטים מהאיפור שלי, אני צריכה להיות נשית אתה יודע.״ אמרתי והתחלתי לצחוק, דילן צחק ביחד איתי.

בסך הכל, אהבתי את אח שלי, ואני שמחה שהוא כאן לצידי לאורך כל הדרך.

בובה על חוט- לוק המינגס.Dove le storie prendono vita. Scoprilo ora