בובה על חוט- לוק המינגס.

פרק 39+40

24 במרץ 2014.

*נקודת מבט כללית*

ניקול הלכה לבית הספר, לבושה בג'ינס שחור, קפוצו'ן שחור, ונעלי סניקרס שחורות.

זה לא שהיא דכאונית- היא לא.
אבל היום היא הרגישה עצובה במיוחד.

וזה לא קשור למחזור החודשי שלה.

היום היה יום שני, ניקול העדיפה להיות לבד, אבל קאלום חשב אחרת ואירח לה חברה בכל היום.

קאלום גרם לה לחייך כשהיא התעצבנה, הוא גרם לה לצחוק כשהיא נהייתה עצובה.

לוק לעומת כן, היה מרוחק על ידי מייקל מניקול, כשלוק שאל 'למה?' מייקל רק ענה 'היא צריכה את החבר הכי טוב שלה.' ולוק הנהן בהבנה, לא מודע שזה מעבר למה שהוא רואה יש יותר.

לוק אוהב את ניקול, היא ילדה טובה, היא אף פעם לא התנהגה מגעיל לאף אחד.
היא פשוט הייתה היא- ילדה חייכנית.

ברדת היום, ניקול ישבה בחדר ושרה לעצמה 'Say something I'm giving up on you'

וכמובן שלוק לא יכל להגיב, כי הוא לא היה לידה, ככה שהיא טבעה בים הרגשות של עצמה.

25 במרץ 2014.

היום סיימנו מוקדם, כמו כל יום שלישי אחר.
קבעתי עם לוק שיבוא אליי, שנראה סרט ביחד, הוא כמובן הסכים וחייך ברגע שהצעתי.

כשהגענו לבית שלי, הוא בחר סרט אימה, אני עוד שנייה בכיתי מרוב פחד.

ראינו לזמן את הרוע.
ובחיי שזה סרט מפחיד, עכשיו אני אהיה עם סיוטים למשך יומיים.
העיקר לוק נהנה מזה, בגלל שאני קברתי את פניי בו וזה הצחיק אותו.

אחרי שהוא נגמר העברתי ערוץ לאמטיוי, היה את השיר של אריאנה גרנדה 'One Last Time' את השיר הזה אני מאוד אוהבת.

כמובן שלוק לא הבין מה אני אוהבת בה, חוץ מזה שהוא מכיר אותה מויקטוריוס, הוא לא ידע שהיא זמרת מפורסמת, אני צחקתי עליו על כך.

לוק קיבל הודעה מאמא שלו והוא היה חייב ללכת, הוא נתן לי נשיקה על השפתיים, הלך ואז סגרתי את הדלת עם מפתח, חושבת האם שמחת החיים עוד תישאר בעוד ארבעה ימים.

כי השמחת חיים שלי לא תישאר יותר.
השמחת חיים שלי היא לוק המינגס.
לוק הוא אהבת חיי הראשונה וכנראה היחידה.

עליתי ללמעלה, לחדר שלי, ישבתי על המיטה ונכנסתי לקבוצה הוואצאפ שלי ושל הבנות.

ראיתי שקיבלתי מהן לפחות רק ארבע הודעות, כי הו רק התחילו שיחה אז נכנסתי להן באמצע.

ניקול👸🏼: היי.

ליאנה הסוואגית😎: היי ניקול!

❄️ברברה❄️: היי! בדיוק דיברנו עלייך, מה קורה? מתי את אומרת ללוק שזה כבר לא יכול לקרות?

ניקול👸🏼: עוד ארבעה ימים בערך, כי אתן יודעות עוד חמש ימים זה כבר לא רלוונטי, אני לא אוכל גם לשאת את המחשבה שאני הייתי איתו באותו המקום ופגעתי בו.

ליאנה הסוואגית😎: היי את לא תפגעי בו! הוא יבין אותך, אני בטוחה. יהיה לו קשה לעכל שאת עוזבת ושאת לא תחזרי אף פעם. אבל תקשיבי, אני רוצה שתזכרי שאנחנו איתך תמיד.

❄️ברברה❄️: מה שהסתומה אמרה. 👆🏻👆🏻

ליאנה הסוואגית😎: שתקי.

ניקול👸🏼: תודה בנות.❤️

ליאנה הסוואגית😎: בבקשה.❤️

❄️ברברה❄️: בבקשהההה.❤️

אחרי השיחה הזאת, הבנתי עד כמה הן חברות טובות שלי.
ושאני באמת מקווה שלוק יבין אותי, שאמי אף פעם לא אחזור לפה כנראה...