כשיצאתי משיעור פיזיקה, הרגשתי שעוקבים אחריי.
וכשעדיין, הלכתי לדשא, הרגשתי בזאת.
כששכבתי על הדשא וסגרתי את עיניי, ידעתי שצדקתי.
הסתירו לי את השמש.
אז כשפתחתי עיניים, נתקלתי בלוק, שהרים אותי והצמיד אותי לעץ.
"תקשיבי לי טוב חתיכת פריקית מטומטמת, את תקשיבי לי, את הולכת להיות הבובה על חוט שלי, את תעשי כל מה שאני אומר, את תעני רק שאני ירשה לך, ותבואי איתי לשבת בהפסקות אוכל בקפיטריה כל יום זה ברור?!" הוא הביט בי במבט זועם, ומרוב שידו הייתה צמודה לגרוני, היה לי קשה לנשום, אז רק הנהנתי.
הוא שחרר את אחיזתו, ונשמתי לרווחה, דמעות מתבצרות בעיניי, אבל אני מנסה שלא לתת להן לרדת.
לוק לוקח אותי בידו, התיק שלי בידי, ואנחנו הולכים לקפיטריה.
ארוחת צהריים.
כשאנחנו נכנסים, כל המבטים עלינו, וקאלום מביט עליי עצוב.
יודע שנכשלתי.
הוא לוקח אותי למקום שלו ושל חברים שלו, כשאני באה להתיישב הוא מושיב אותי עליו, ואת התיק שלי ליד שלו.
"תכירו חברים, זאת ניקול בלנסון, ניקול אלה אשטון אירווין, מייקל קליפורד. אולי יבואו עוד כמה חבר'ה בהמשך אבל אני לא יודע." הוא חייך, "אוקיי." לחשתי, מהנהנת, כבר במהרה הם עברו לנושאים אחרים.
ידו של לוק התהלכה על ירכי, וישר נרתעתי.
הוא שם לב לזה, וצחק.
לבסוף הוא לחש לאוזני,
"את תתרגלי לזה, תאהבי את זה, ותרצי את זה."
ושוב, החנקתי את הדמעות שלי.
YOU ARE READING
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fanfictionניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
