בובה על חוט- לוק המינגס.

פרק 70

התעוררתי, לא בגלל שרציתי להתעורר, אלא בגלל שהעירו אותי.

בדקו אותי.

אישרו שאני בסדר, ואז אחות אחרת בשם קיילי, עזרה לי, ניתקה אותי מהמכשירים ועזרה לי להתלבש- לחזור לבגדים נורמליים ולא של בית חולים.

אז לבשתי, ג'ינס וחולצה קצרה אדומה עם נעלי סניקרס שחורות.

היא ביקשה ממני לסרק את שיערי, אז נתתי לה.

היא עשתה לי צמה, ממש יפה.

היא עזבה אותי לחופשי וחיבקה אותי לשלום.

צחצחתי שיניים- הרי כבר בוקר עכשיו.

הכל היה מוכן.

ואז ההורים שלי נכנסו וחיבקו אותי, היה להם דמעות בעיניים.

ואז בצעדים חזקים, כשהם מחזיקים לי את הדברים- ייצאנו מהבית חולים, מזמינים מונית אל עבר שדה התעופה.

כשהגענו, חיכנו כמה שעות עד שהטיסה שלנו הגיעה.

ההורים שלי ישבו ביחד, ואני לבד, היה לידי מקום פנוי ריק, אף אחד לא ישב שם ברגע שהמטוס המריא.

אבל אז, אני הרגשתי יד חמימה, יד קטנה וחמימה.

וככה הבנתי, שאני מתחילה להזות אותה שוב.

מתחילה להזות שוב את לוסי.

הסתכלתי לימיני, שם לוסי ישבה לידי, מחוייכת, אומרת בלי קול ׳אני תמיד איתך, את לא הוזה.׳ ואז נעלמת לה, כשאני עוד מרגישה את היד.

בבית אני אגיד להם עליה.

הוזזתי את ראשי לחלון, דמעות חדשות מרטיבות את פניי, בזמן שאני מסתכלת על השמיים בצבע התכלת.

ואני רואה איך אנחנו מתרחקים מהאדמה לאט לאט.

אנחנו בחודש חמישי, חודש מאי לשנת 2015 ואני ייצאתי מהבית חולים, בתקווה לא לחזור אליו בזמן הקרוב.

-

פרק זה נכתב ב27.11.15