"תלבשי את זה." הרמתי את גבי בחוסר אמון, "אתה רוצה שאני אתלבש כמו זונה?" והוא הסתובב אלי במהירות עם פנים כעוסות.
"לא אמרנו שאת לא מדברת אליי?!"
"אתה אמרת."
"את הסכמת.", נאנחתי "אוקיי אדון רוברט." הוא החמיץ את פניו, "המינגס?" הוא הניד בראשו, "אז אדון לוק."
"תקראי לי רק לוק."
"בסדר."
"אתה מתכוון לצאת מהחדר?" שאלתי, מתבוננת בו מסתכל עליי "אה יש לך מה להסתיר?" הוא שאל בציניות מחוקה, ואני זרקתי עליו כרית, כמובן שהיינו בבית שלו, איך שלי? הוא לא מסכים להיות שם.
כשהוא ייצא מן החדר, התחלתי ללבוש את השמלה.
שמלת סטרפלס שחורה צמודה, ונעלי עקב שחורות לא כל כך גבוהות, אני חושבת שהוא הביא לי דיי נמוכות כדי שאני לא יעקוף אותו בגובה או משהו.
התחלתי להתאפר, שמתי אודם אדום בוהק, איילנר, מסקרה ועיפרון שחור.
לא אהבתי את הרעיון של המייקאפ שזה מסתיר את כל הפגמים שיש בי, כלומר החצ׳קונים והכל, אהבתי להיות אני ולהראות שאין לי עור חלק כמו לכל הדוגמניות (הערת הכותבת: המשפט נובע ממה שאני מרגישה בחיים האמיתיים.) כשסיימתי להתאפר, החלקתי קצת את השיער עם המחליק, וברגע שהוא נראה טוב, ריססתי עליו עם ספריי עמיד שהבאתי איתי מהבית בנוסף לאיפור.
כשהייתי מוכנה ייצאתי מן הדלת, לוק היה לבוש במכנסי סקיני ג'ינס עם נעליים שחורות, חולצה שחורה וכמה צמידים ביד ימין, ממש פאנק רוק הילד הזה.
"וואו את יפה." שתקתי, "לא אומרים תודה?" הוא שאל, "תודה" לחשתי.
הוא הביא לי את ידו ולקחתי אותה, וביד האחרת שלי (יד שמאל) החזקתי בפלאפון שלי.
ירדנו במדרגות, המשפחה שלו הייתה בבית, וחייכה אלינו, ליז, אמא של לוק, חיבקה אותי וחלשה לי באוזן "אני מקווה שתצליחי להחזיר אותו לאיך שהוא היה פעם." הבטתי בה בבלבול, והמשכתי ללכת עם לוק לעבר המכונית.
עברו כמה דקות כשהגענו למועדון, היה אפשר לשמוע את המוזיקה הרועשת מבחוץ.
כשנתנו לנו להיכנס, לוק הלך לכמה בנות ונפרד ממני, הרגשתי דקירה בלב, אני לא יודעת למה אפילו.
כמה בנים התחילו איתי, ודחיתי אותם בנימוס, בשלב מאוחר של הערב, כבר התחלתי לשתות, ונהייתי שיכורה מהתחת.
אז כשבחור אחד ניסה להתחיל איתי נראה לי קראו לו מאט או משהו כזה, זרמתי איתו באופן הזוי.
"נלך למקום שלי?" הוא שאל לתוך אוזני, וכשהוא בא לנשק אותי, הדיפו אותו מעליי, והרביצו לו , הייתי בהלם, וכשראיתי שזה היה לוק לא הבנתי למה הוא עשה את זה!! הרי הוא הלך לבנות לפלרטט איתן ומה אני אמורה לעשות? לשבת באפס מעשה? לא!!
"מה עשית?!" צרחתי על לוק, שהיה נראה מאופס, "כמה שתית?" הוא התעלם לגמרי מהשאלה שלי, "מה עשית?" שאלתי בלחש, "הוא יכל לאנוס אותך ואנחנו לא רוצים שזה יקרה אהובה." אנחנו? ממתי אני והוא זה אנחנו? "כמה שתית?" הוא שאל שוב ברוגע, בזמן שחיבק וליטף את שיערי, "חמש זה לא הרבה." הוא נאנח ומלמל "זה כן הרבה." ואז הוא אמר בקול, "הולכים." והוא הוביל אותי בחזרה למכונית שלו, "אוקיי." לחשתי.
כשהגענו לבית שלו, הורדתי את האיפור שלי, למרות שהייתי שיכורה דאגתי לפרצוף שלי.
לוק הביא לי בגדים שלו למרות שהם היו גדולים עליי.
כשייצרתי מחדר המקלחת הוא כבר היה בטרנינג בלי חולצה, והוא היה כל כך יפה.
"תפסיקי לבהות בי." הוא אמר, והשפלתי את מבטי, "בואי." הוא לקח את ידי והביא לי לשתות מים וכדורים, שתיתי, ואז הוא לקח אותי שוב ונכנסנו לחדר שלו.
ולאחר מכן.... טוב, לאחר מכן, ישנו ביחד במיטה שלו.
אני נשבעת שלא קרה כלום בינינו!!
KAMU SEDANG MEMBACA
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fiksi Penggemarניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
