נכנסנו לבית שלא ראיתי שנה, שם דילן היה.
כשנכנסתי דילן ישב על הספה, הוא היה מתוח, וכששמע דלת נפתחת, הוא הסתובב במהירות, רואה אותי, אחותו עם השיער הצבוע, ורץ לקראתי, עד שלבסוף מוחץ אותי בחיבוק דוב.
״אני ממש שמח שאת בסדר.״ הוא לחש ואחרי זה שחרר אותי כדי לנשום.
חייכתי לא הייתי מסוגלת לדבר.
הייתי שקטה, אבא העלה לי את המזוודות לחדרי ושירד חזרה למטה, אני עליתי, ובדרך שמעתי את אמא על מה שסיפרתי להם על לוסי.
אני יכולה להבטיח, שראיתי דמעה יורדת בפניו של דילן.
״אמא זה סימן את לא קולטת?״ הוא שאל, ואבא ענה לו ״אנחנו קולטים, זה עצוב יותר מכפי שחשבנו.״
אבל אני לא הבנתי, לא הייתי מסוגלת להבין.
נכנסתי לחדרי, כלום לא השתנה.
הכל אותו דבר.
נאנחתי, אין טעם להישאר כאן, אני חייבת לצאת לבחוץ גם אם אצטרך להתנגש באלפי פאפרצים אי שם בחוץ, אני חייבת לצאת.
יירדתי במדרגות, באמצע הדרך ללמטה נעצרתי, הסתכלתי על המשפחה שלי, ״אני יוצאת.״ אמרתי והמשכתי לרדת.
״את לא יכולה לצאת, יזהו אותך!״ אבא ישר קפץ, ״אז מה? אני בסדר.״ אמרתי, ״את לא בסדר! אפילו אין לך שומר ראש, את נשארת.״ הוא קבע.
״אני יוצאת.״ קבעתי גם אני, ובאמת יצאתי מהבית.הלכתי אל עבר הגלידרייה שפעם עבדתי בה, בגלל שהייתי פעמיים בבית חולים, והייתי מחזירה ובקושי ומתפקדת, ואז הגיע החלק של הלהקה אז התפטרתי, משאירה שם את צ'ארלי עם שאר צוות העובדים, כמו מינדי, סאם ודניאל.
נכנסתי לגלידרייה, שם ראיתי ילדה עם פאה בצבע לבן, היא לבשה חולצה לבנה קצרה, חצאית שחורה גם קצרה, עם נעלי אולסטאר לבנות.
הנדתי בראשי, הידיים שלי היו על שפתיי, מלמלתי ביני לבין עצמי ״בבקשה לא.״ והתקדמתי לעברה, היא דיברה עם צ'ארלי כשדמעות היו בעיני.
הורדתי את ידי ואזרתי אומץ, צ'ארלי עדיין לא שמה לב אליי.
״אמ סליחה?״ שתיהן הרימו מבט, צ'ארלי הסתכלה עליי בהפתעה ״ניקול.״ ומיה הסתכלה עליי עם דמעות בעיניה.״היי.״ היא אמרה, חנוקה בגרונה.
״היי מיה, את בסדר?״ שאלתי וחיבקתי אותה.״איך אני יכולה להיות בסדר, אם אני חולת סרטן עכשיו?״ עצמתי את עיניי בחוזקה, כמו שמיה בוכה, כך גם אני.
YOU ARE READING
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fanfictionניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...