פרק 97 | בתולים | לואי
הארי צוחק. אני מביט בו ממקומי על המיטה והוא מחזיר לי מבט משועשע, הצחוק שלו הולך ונחלש. "היי אהוב." הוא מתקרב אלי ועולה מעלי, יד אחת שלו בכל צד שלי ורגליו מפוסקות מעלי. "היי גם לך, האז." אני מצטרף אל הצחוק שלו, בלי לדעת על מה הוא צוחק. הארי מתכופף מעלי ושפתיו נוגעות בקללילות בשפתיי. הבטן שלי מתהפכת מהקרבה אליו.
"הארי?" אני מפחד שהאומץ יחמוק מגופי בזמן שהארי מהמהם על שפתיי בתשובה. אני מרחיק אותו מעט, ידי נחה על החזה שלו. "אני רוצה לאבד את הבתולים שלי איתך." הוא קופא לשנייה, אך גופו מתעורר במהירות לחיים. הוא מטה את ראשו לאחור בחיוך חושש, הגומות מופיעות במהירות. "אני גם רוצה לאבד את הבתולים שלי איתך." עיניו זוהרות ונראות בהירות מבדרך כלל. "למה אתה מתכוון?" אני אומר בשקט. הארי כבר איבד את הבתולים שלו. אני די בטוח שהפעם הראשונה שלו הייתה עוד לפני שהוא בגד בי, אך יכול להיות שהבגידה הייתה הפעם הראשונה שלו.
הוא יורד ממני במהירות ומתיישב לידי, מביט בי מלמעלה. "אני מתכוון בדיוק למה שאמרתי. אני רוצה לאבד את הבתולים שלי איתך." סומק אדום עולה על פניו במהירות. "אתה לא בתול." אני אומר בעובדתיות. אני לא בדיוק מבין למה הוא אומר את זה. "אני אף פעם לא שכבתי עם מישהו," הארי אומר, כמעט רגוע. "לו, אני רוצה שאתה תהיה הראשון והאחרון שלי." "אתה לא..?" אני מסמיק גם כן בלי סיבה. "אתה מדבר על הפעם שבגדתי בך? הוא שואל, פניו מושפלות. "לא שכבנו. הפנים שלך עלו בזיכרון שלי כל הזמן וזה נגמר מאוד מהר." הוא חושב לכמה שניות ומעקם את פניו בסלידה. "אני כל-כך מצטער לואי."
אני נושף בהקלה. "זה מדהים!" אני פולט מפי, חיוך על שפתיי. "מה?" אני מתהפך מעליו, מתיישב נמוך על אגנו כמו שהוא ישב קודם מעלי והוא נשכב לאחור בשביל שאני אוכל לשבת עליו ביותר נוחות. "הקטע שבגדת בי פחות. אבל כן, זה מדהים. זה אומר שאתה שלי." אני מנשק את מצחו בעדינות, מחייך אליו. הידיעה שהוא שלי, שאני היחיד שידע בו ככה, מרגיעה אותי ומחממת את הלב שלי.
אני מתקרב אל השפתיים שלו ומנשק אותן בחוזקה. במהירות, לפני שהנשיקה מעמיקה מאוד, אני יורד עם שפתיי אל צווארו. למרות הזמן שעבר הגוף שלי זוכר את הנקודה הרגישה שלו ואני מצמיד אליה את שיני, מעביר את לשוני עליה. הארי פולט מתחתי אנחה חלשה שגורמת לגוף שלי לרעוד ולכל חלק בי להתעורר בציפייה למגע איתו. ראיתי אותו בלי בגדים כבר יותר מפעם אחת, ובכל פעם אחד מאיתנו נעצר.
"לו..." הוא נאנח שוב כאשר ידי נכנסות אל מתחת החולצה שלו ומלטפות את עורו. "ממממ?" אני מהמהם, לא מצליח להוציא מילה אחת שלמה מהפה שלי. "אתה יודע שאתה לא בתול, נכון?" אני עוצר במידיות, נאנח ויורד ממנו. "לא שכבתי עם אף אחד." הגבות שלו מורמות לעברי. "עם גבר אולי, אבל עם אלינור…" הוא מצחקק בגלל המבט שלי. "היית חייב להזכיר את זה?" אני נשכב לידו, רוצה שהמחשבה עליה תצא מראשי. "כבר אין לי חשק." אני אומר בקול צרוד.
הארי מסתובב על הצד, עיניו תופסות את עיני. "אני לא חושב שאני מוכן." הקול שלו חלש. היד שלי מוצאת את היד שלו ואני מחזיק בכף ידו. "בסדר." אני מחייך אליו, מעביר את האגודל שלי על העור שלו. "בטוח?" הוא שואל. "ברור, האזה. אם זה לא מובן, גם בשבילי זה יהיה כמו בפעם הראשונה. אני בקושי זוכר משהו מהפעם שלי עם אלינור, וממה שאני כן זוכר אני יודע שלא הרגשתי כלום. אין לי בעיה לחכות, וכשתהיה מוכן נעשה את זה יחד ונהיה שם אחד בשביל השני." הוא לוחץ על כף היד שלי. "מי היה מאמין. שניים מהזמרים הכי מפורסמים בעולם עברו את עשרים שנות חייהם בלי לשכב עם אף אחד." הוא צוחק בתגובה למילים שלי.
אני מרים את היד שלו בידי ואנחנו מסתכלים על הידיים המשולבות שלנו שמורמות מול פנינו. אני יודע שהוא לא מוכן בדיוק מאותה הסיבה שהוא עדיין לא אמר לי שהוא אוהב אותי. הוא מפחד לפגוע בי פעם נוספת. אני מפנה את ראשי מהידיים שלנו אל פניו, משחרר נשימה רכה על פניו. השיער שלו ארך ונדמה שהוא מתכוון להאריך אותו פעם נוספת, מה שבהחלט מוצא חן בעיני. תמיד אהבתי את השיער הארוך שלו וידעתי שהוא גזר אותו רק בגלל המנהלים שאמרו לו שהוא נראה כמו בחורה.
אני נושך את שפתיי וחושב על כל מה שהשתנה בו. תקופות של בטחון עצמי, רגעים של שברון, זמנים של אושר, והמראה. הריסים שלפעמים מעוטרים בשכבה דקה של מסקרה, הציפורניים שלו שצבועות בשלל צבעים, החליפות והחולצות המגוונות. ויותר מהכל, החתכים. הפגם היחיד במראה המושלם שלו, מה שבעיני רק הופך אותו ליותר יפה ממה שהוא היה. עם כמה שאני שונא כל אחד מהסימנים האלו, אני יודע שזה בסדר עכשיו. הם לא יכולים להיות רבים יותר מהנשיקות שלנו. הצלקות רק מזכירות לנו כמה חשוב להמשיך ולאהוב אחד את השני כל עוד יש לנו זמן.
"זכיתי בך." הוא אומר. "לא," אני עוצם את עיני. "אני זכיתי בך." המילים עוזבות את פי ואני שוקע בשינה עמוקה.
YOU ARE READING
אחרי שאומרים להתראות | לארי סטיילינסון✔
Fanfiction[הושלם] "אני אומר לך להתראות, לו." אני מחייך והדמעות זולגות על פני כאשר אני מושיט לו את ידי ועוצם את עיני יחד איתו. טריגרים: פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות, הפרעות אכילה, בולימיה, התאבדות, אלכוהליזם, סרטן, מוות, הומופוביה.
