אהבה אמיצה

פרק 12

״תבואו לבקר״ איאן אמר לחסמין שבאנו לצאת ביום שאחרי והיא חייכה אלינו ״אנחנו נבוא יותר מבטיחה״ היא אמרה והם התחבקו והיא באה אלי
״תודה על הכל חסמין״ אמרתי לה בחיוך והיא הנהנה ״ברור את חלק מהמשפחה״ היא אמרה וחבקה אותי ״ביי״ אמרנו שוב והלכנו לכיוון הרכב שחנה בחוץ.

נסענו לשדה תעופה והשומרים והעובדים של איאן חיכו לנו שם.
עלינו על המטוס הפרטי של איאן, הפעם הוא וידא שאבא שלו לא עלה עליו גם.
״אני שמח שהסכמת שהיא תאמן אותך״ איאן אמר לי וחייך חיוך קטן ״איך אתה יודע?״ שאלתי מבולבלת ״חס בקשה ממני אישור לפני. היא יודעת שהייתי משתגע אם היא הייתה פשוט דוחפת לך נשק ליד״ הוא אמר לי ונישק את ראשי.

אחרי כמה שעות נחתנו בישראל בחזרה והיה לילה. הייתי כל כך עייפה ומותשת מהימים האלו וכל מה שרציתי זה לישון ולראות את תומר.
״את עייפה?״ איאן שאל אותי כששמתי עליו ראש באוטו והנהנתי ״תלכי לישון בנתיים עד שנגיע״ הוא אמר לי ולטף את שיערי עד שלאט לאט נרדמתי.

״לי!״ שמעתי את קולו של תומר צועק בשמחה ושניה אחרי הרגשתי שמשהו נחת לי על הבטן וראיתי את תומר עלי ״תומי בוקר טוב נסיך״ אמרתי לו בקול ישנוני וחבקתי אותו ״התגעגעתי אלייך! נטלי אמרה שהיית בחול!״ הוא אמר בהתרגשות. נטלי זאת המטפלת שלו, איאן שכר אותה כדי שאני אוכל גם להתרכז בחיים שלי וכדי שתומר יקבל את הטיפול הטוב ביותר.
״כן היינו בספרד״ אמרתי צוחקת קצת בהתרגשות שלו ״תקחי אותי גם פעם הבאה״ הוא אמר והנהנתי.

קמתי מהמיטה וראיתי על השידה מכתב.
׳בוקר טוב יפה שלי,
אני הייתי צריך לצאת מוקדם לענייני עבודה אז לא הספקתי לראות אותך, אני אחזור בערך בארבע׳
חייכתי לעצמי כשקראתי את זה מהמחשבה שהוא חשב עלי על הבוקר.

ירדתי למטה ואמה התקשרה ״לי!!״ שמעתי אותה צועקת מהקו השני ״היום אני דור ונדב באים אליך ומוציאים אותך קצת מהבית״ היא אמרה ״אם אתם רוצים בואו עכשיו ועם בגד ים איאן יצא ומשעמם לי בבית״ אמרתי ופתחתי את המקרר לחפש מה לאכול לבוקר ״בטוחה שזה בסדר מצידו שנבוא? פעם קודמת הוא כמעט שבר לדור את הגוף״ היא אמרה וצחקתי ״הוא יודע שאני אוהבת אותו אל תדאגי״ אמרתי ״טוב חיים אז אנחנו נהיה אצלך ב10״ היא אמרה ונתקנו.

״ביי לי אני לוקחת את תומר לבית ספר״ נטלי המטפלת
שלו אמרה והחזיקה לו את היד ״ביי תומי״ אמרתי לו בחיוך והם הלכו.

אחרי שעה עליתי להתלבש, לבשתי ביקיני שחור ומעל שמלת חוף כזאת לבנה.
אחד המאבטחים של הבית הגיע אלי ״יש פה שלושה נערים הם אומרים שהם חברים לך״ ״כן תכניסו אותם״ אמרתי לו ואחרי כמה שניות אמה נדב ודור נכנסו.
הם נכנסו לבפנים והם היו נראים בהלם ״לי מה זה המקום המטורף הזה?״ אמה שאלה מופתעת והסתכלה מסביב ״מה זה המשפחה החדשה שלך לא חסר להם״ נדב אמר והסתכלתי על אמה והיא צחקה ״זה החבר החדש שלה לא המשפחה״ היא אמרה לנדב וצחקנו.

הובלתי אותם החוצה לבריכה והורדתי מעלי את השמלה ״איזה כוסית חברה שלייי!״ אמה צרחה בהתרגשות וצחקתי ״גם לך לא חסר מתוקה״ אמרתי לה כשהיא הורידה את הבגדים ונשארה עם בגד ים. דור ונדב הורידו את החולצה ונכנסנו לבריכה כולנו.

״לי!״ שמעתי את איאן צועק פתאום והסתובבתי אליו ״איאן״ אמרתי לו בחיוך ויצאתי מהבריכה בשבילו ואז ראיתי את המבט העצבני שלו ״מה את לובשת ומה הם עושים פה?!״ הוא שאל אותי בכעס ועצבים ומשך אותי מהיד לתוך הבית ״תרגע!״ צעקתי עליו והוא המשיך למשוך אותי ״מה את עושה בבגד ים עם החרמנים האלו?! את לא רואה איך הם מסתכלים עליך?!״ הוא צעק עלי ״די איאן אתה שוב מגזים! הוא רק חבר בדיוק כמו אמה!״ צעקתי עליו בחזרה והמבט בעיניים שלו נהיה רצחני ״את לא תצעקי עלי ואת לא תתווכחו איתי! מי את בכלל?!״ הוא אמר בקול מאיים ורצחני ״חתיכת בן זונה תעזוב אותה!״ שמעתי את דור מאחורי ואיאן שחרר לי את היד והתחיל להרביץ לו ״למי אתה חושב שאתה מדבר?!״ איאן אמר והתחיל להרביץ לו ״איאן די! אני אוהבת אותך לא אותו ולא אכפת לי שהוא יראה אותי כי הוא יודע כמו שאני יודעת שהוא לא יקבל כלול מזה!״ אמרתי לו מנסה להרגיע אותו ״תעופו לי מהבית! עכשיו!״ הוא צעק עליהם ודור נדב ואמה הלכו מהר, לפני שאמה עוד הספיקה להתלבש.

עליתי לחדר שלי מהר עם דמעות והוא בא אחרי ״לאן את הולכת?!״ הוא שאל בכעס והסתכלתי עליו גם כועסת ״תעזוב אותי איאן״ אמרתי לו מנסה לעצור את הדמעות.
״אל תגידי לי מה לעשות ואת ממש לא הולכת לי בפרצוף!״ ״תפסיק כבר להתנהג כמו בהמה! הוא בסך הכל חבר טוב שלי ולא כלום יותר מזה!״ צעקתי עליו והוא נתן לי סטירה ״אמרתי לך לא לצעוק עלי!״ הוא צעק ואף פעם לא ראיתי אותו עצבני ככה.
החזקתי את הלחי השורפת והסתכלתי עליו בהלם עם דמעות בעיניים ״אל תתקרב אלי יותר בחיים שלך״ אמרתי פגועה ורצתי לחדר שלי בוכה.

נכנסתי לחדר, נעלתי את הדלת והסתכלתי במראה וראיתי סימן אדום על הלחי. ״תפתחי לי״ שמעתי את איאן אומר ודפיקות על הדלת אבל לא עניתי ״תפתחי או שאני אשבור את הדלת״ הוא אמר ונאנחתי פותחת לו ״אני לא רוצה את זה יותר״ אמרתי לו בלי להסתכל עליו ״מה את לא רוצה?״ הוא שאל ונשען על המשקוף ״אני רוצה להפרד״ אמרתי בשקט וראיתי איך הלסת שלו מתהדקת והוא נהיה שוב עצבני.

״לא! את לא תהיי של אף אחד אחר!״ הוא צעק עלי ועשה צעד לכיווני וישר דחפתי אותו לאחור ״אני לא דברתי על להיות עם מישהו אחר! אני פשוט לא רוצה להיות איתך! זה לא מתאים לי העולם הזה!״ צרחתי עליו עם דמעות בעיניים מכל הסיטואציה הזאת והוא היה נראה כאילו הוא עבר איפוס ולקח כמה צעדים קטנים אחורה ״אין בעיה, את לא רוצה אותי עכשיו אבל זה עוד ישתנה. את תראי״ הוא אמר לי בקול בטוח וטיפה מאיים והלך.

אחרי כמה שניות הוא חזר לחדר והסתכל עלי ״את נשארת לגור כאן״ הוא אמר ובלי לתת לי להמשיך לדבר הוא שוב הלך.