אהבה אמיצה

פרק 56

לי-
ישבתי קשורה ברכב של אנזו עם כיסוי פה בלי יכולת לזוז מילימטר, שמצד אחד שלי אמיל יושב ומהצד השני שלי ג׳רמי.
הם דיברו כולם בינהם באיטלקית והסתכלתי על אמיל מנסה להבין על מה הם מדברים כי זה היה נראה די רציני.

אחרי משהו כמו שעתיים של נסיעה התחיל להיות לי ממש קר וראיתי שהם כולם לבושים בבגדים חמימים ורק אני עם גופיה. ניסיתי לבעוט באמיל טיפה לסמן לו שקר לי אבל הוא רק נתן לי מבט רצחני שגרם לי לעצור.
ניסיתי גם לדבר אבל חוץ ממלמולים שום קול לא הצלחתי להוציא.
״מה יש לך לי? לא מספיק הסתבכת?״ הוא שאל בכעס ונתתי לו מבט כועס.

הוא הוריד בבת אחת את הכיסוי מפי והסתכלתי עליו בכעס ״קר לי ואני לא מרגישה טוב ויש לי פיפי״ הטחתי עליו מלא תלונות והשומר שהיה מצידי השני גלגל עיניים ״אין לך שום זכות להתלונן חתיכת מטומטמת״ הוא אמר והסתכלתי על אמיל ״תרגעי ילדה. עוד עשר דקות מגיעים ובנתיים קחי את הגקט שלי״ הוא בשניה הציג איזה שהוא צד נחמד והביא לי את הגקט שלו ״תודה״ אמרתי לו ונשענתי טיפה קדימה כדי שיוכל לכסות אותי עם הג׳קט.

אחרי חצי שעה הגענו לאיזה שהיא בקתה מעץ על הרים. מסביב הכל היה חשוך, ירוק, יפה, עם ריח נעים שמשרה אווירה רגועה, כאילו אנזו לא נמצא שם.
הרכב נעצר ואמיל פתח את הדלת ״אני לא ממש יכולה לצאת לבד״ אמרתי לו בעוקצנות והוא נאנח ״לא ציפיתי אחרת״ הוא ניסה לעקוץ בחזרה ובתנועה חדה, חלקה ומאוד מבהילה הוא שלף אותי מהרכב ונשא אותי על הכתף שלו כאילו אני שק ״תוריד אותי!״ אמרתי לו בכעס והשומר שהיה בצד השני שלי באוטו נעמד מולי, החזיר לי את הכיסוי לפה, הידק אותו יותר וחייך ״קצת שקט סוף סוף״ הוא אמר והסתכלתי עליו כועסת.

הם פתחו את הדלת של הבקתה והכניסו אותי לבפנים.
״מי זאת אם לא הזונה האובדנית?״ אנזו עמד מולי עם שיערו החום מסודר עם ג׳ל ועיניו הירוקות נעוצות בי בכעס.
הם הניחו אותי לעמוד מולו קשורה וראיתי את נטלי על הספה עם תומר ישן על ברכיה ואת אנדרה ובל בעריסות ישנים גם.
״תסתכלי עלי!״ הוא פקד עלי בחוסר סבלנות והסתכלתי עליו.

״אני סמכתי עלייך שאת חכמה לי״ הוא אמר והתקרב אלי.
הוא ליפף את שערי באצבעו ונעמד מאחורי ״את עשית טעות. החלטת שאת מנסה להפקיר את החיים שלך, את החיים שלך הילדים שלך ושל אלה שאוהבים אותך״ הוא אמר בטון מפחיד מנסה בכוח למצוא איך לפגוע בי ולהראות לי איפה יצאתי לא טוב ״ועל הטעות הזאת מגיע לך עונש כבד״ הוא אמר בטון עמוק ומאיים.

אנזו הניח את פיו קרוב לאוזני ״את הולכת ללמוד את הלקח שלך ולראות אותם סובלים ואז אולי תרגישי מה שהם היו מרגישים אם הם היו מאבדים אותך״ הוא איים ונאנח ״וכמובן שאז את הולכת לסבול כל שארית חייך בעצמך״ הוא לחש באימה וצמרמורת עברה בגופי עם עוד כמה דמעות שזלגו מעיני.
״אבל לפני זה״ הוא מלמל והניח את ידיו על בטני שעברה בה עכשיו תחושת גועל ואז בעדינו הוא נשך את תנוך האוזן שלי והחל לנשק את צווארי ״בוס״ אמיל הפריע לו ובליבי רק רציתי לקפוץ על אמיל ולחבק אותו כתודה.