אהבה אמיצה

פרק 47

״את לא מבינה מה שאומרים לך לי? תתחילי להתנהג יפה או שזה יגמר באמת רע״ הוא אמר וניסיתי להתנגד ולדחוף אותו עם רגלי ״תפסיקי להתנהג כמו זונה!״ הוא אמר בכעס וסטר לי. הרגשתי את הדמעות יוצאות מעיני ומרכיבות את הלחי הצורבת ״עכשיו תתלבשי והלך מפה״ הוא אמר בכעס וישב על כיסא בחדר ״תצאו״ אמרתי בקול חנוק, ״סליחה?״ הוא שאל בהרמת גבה ״אני לא רוצה להתלבש שאתם כאן תצאו״ בקשתי שוב והוא התחיל לצחוק ״אני ראיתי עוד הרבה כמוך ואותך אישית עוד אני אראה הרבה אין לך מה להתבייש מאיתנו״ הוא אמר והתרווח יותר על הכסא בישיבה בטוחה שמראה שהוא בטוח שכל העולם שלו.

קמתי מהמיטה והלכתי בהיסוס לתיק של הבגדים אבל הוצאתי רק לבל ואנדרה בגדים. הרגשתי את המבט שלו עוקב אחרי ושורף לי את הגוף ״את תתלבשי מולי אם תרצי או לא תרצי לי״ הוא אמר והסתובבתי אליו ״אני השניה ילדתי אני לא רוצה שתראו את הגוף שלי ככה״ אמרתי בחוסר בטחון מוחלט כי שנאתי את זה שהגוף שלי עדיין לא חזר לעצמו.

״הייתי מזיין אותך גם ככה״ אחד המאבטחים אמר פתאום וגרם לכולנו להסתכל עליו ״יש לך מזל שיש פה אנשים שצריכים אותי יותר״ אנזו אמר בכעס ויצא מהחדר מסמן למאבטח לבוא אחריו.
הסתכלתי כל המאבטח שנשאר מחכה לראות מה היא יעשה והוא הנהן והסתובב ישר ״תודה״ אמרתי לו והתלבשתי מהר באיזה שהיא שמלה שחורה ופשוטה שהייתה לי בתיק.

״זהו״ אמרתי והוא הסתובב ״אני נואה״ הוא אמר והסתכלתי עליו במבט מבולבל לא כל כך מבינה למה הוא מציג את עצמו ״איאן שלח אותי״ הוא לחש בשקט ועיני נפערו ״איך? מה? איאן? הוא בסדר? דברת איתו? הוא יודע?״ התחלתי לשאול מלא שאלות בהתרגשות מבלי לתת לו לענות על כלום ״שקט לי את עוד תחשפי את זה״ הוא אמר באדישות.

״הפעם האחרונה שדברנו ספרתי לו שאת בחדר לידה ומאז לא שמעתי ממנו יותר אבל אל תדאגי הוא פשוט שומר על פרופיל נמוך ופעיל כמה שפחות כדי שלא יעלו על זה״ הוא המשיך בשקט והרגשתי מן הקלה קטנה שהוא יודע ״בפעם הבאה שאתם מדברים תספר לו שהכל בסדר ותגיד להם על השמות שלהם״ בקשתי ממנו והוא הנהן לחיוב.

נכנסנו לכלא של אנזו ותומר ישר רץ לעברי אז הנחתי את הסל קל על הרצפה בעדינות ״לי!״ הוא צרח בהתרגשות וחיבק את רגלי ״זה האחיינים שלי?״ הוא שאל וצחקקתי ״כן זאת בל וזה אנדרה״ הצגתי לו אותם שהתכופפתי לגובה שלו ״אני אהיה הדוד הכי טוב בעולם״ הוא הבטיח להם בחיוך ונשקתי את ראשו ״ומה זה?״ הוא שאל והצביע על הידיים החבושות שלי.

״נפלתי״ אמרתי לו בפשטות עם חיוך קטן והוא הרים גבה ״אנזו כמו משה?״ הוא שאל בטון טיפה מעורער  וראיתי שאנזו הסיט את מבטו אלינו לא מבין מה אנחנו אומרים ולמה אנחנו מדברים עליו.
הנדתי את ראשי מהר לשלילה ״לא ממש לא תומי, משה לא יפגע בנו יותר ואף אחד לא יפגע בך יותר בסדר נסיך?״ שאלתי והתכוונתי להסתיר כל דבר רע ממנו ולתת לו לחיות בשקט.

הוא הנהן וחייכתי ״תלך לשחק קצת עוד מעט אני אצטרף״ אמרתי והוא הנהן ורץ מהר ללמעלה ״מה הוא שאל עלי שגרם לך להלחץ כל כך״ אנזו שאל בקול רגוע ומפחיד ״אם אתה כמו האבא המאמץ שהיה לנו שהיה מרביץ לנו״ אמרתי בשקט והוא גיחך ״אני מבטיח שאני יותר גרוע״ הוא לחש לאוזני והעביר לי צמרמורת בכל הגוף.

״קלריס!״ הוא צעק לפתע וקפצתי במקומי בבהלה. תוך כמה שניות היא הגיעה והוא הסתכל על התאומים ״קחי אותם לחדר תשמרי עליהם עד שאמ״ הוא אמר לה והסתכל עלי ״קלריס עכשיו תקח את הילדים ותשמור עליהם ואת באה איתי״ הוא אמר וחטף מידי את הערסל של התאומים בכוחניות ״היי!״ פלטתי צעקה מבוהלת והוא גלגל עיניים, הביא לקלריס את התאומים , תפס בידי ומשך אותי חזק ״לא אתה לא עושה את זה!״ צעקתי עליו בזמן שהוא מושך אותי ולא מותיר לי מקום להתנגדות.

הוא לא ענה והרגשתי איך העצבים מתפשטים לי ברחבי הגוף ומשתלטים עלי ״אנזו!״ צעקתי עליו ועם ידי המשוחררת אחזתי באחד הקירות והתנגדתי. העיכוב בהליכה גרם לו להסתובב אלי ולהסתכל עלי במבט שורף אבל ניסיתי להתעלם והסתכלתי לו לתוך העיניים ״תפסיק עם המשחק החולני הזה שלך! תפגע בי כמה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה! מצידי תהרוג אותי כבר וזהו! אבל באח שלי ובילדים שלי אתה לא תגע!״ אמרתי בכעס והוא שחרר את ידי ״הם רק ילדים הם לא צריכים לספוג את החרא שלך״ אמרתי לו בטון מאיים.

לפתע זה היה נראה כאילו משהו במילים שלי חלחלו לו ונפלה עליו איזה שהיא הבנה ״את רוצה שאני אתרחק מהילדים ולא יפגע בהם נכון?״ הוא שאל, שחרר את ידי ושילב את ידיו בחצי חיוך ״אם ככה״ הוא המשיך ישר ״יש לי תנאים״.

״מה אתה רוצה״ אמרתי בשקט והתעורר בי פחד קטן מהבטחון והאיום שהוא משדר ״כמו שאת יודעת לי, שון דבר בחיים הוא לא חינם ואם את תרצי שאתחייב לא לפגוע ולשמור על הילדים את גם תשלמי בשביל זה״ הוא אמר בטון מחוספס וידעתי שזה הולך לכיוון לא טוב.
״את תחתמי על חוזה שאומר שאת מוסרת את החיים שלך אלי, את תהיי שייכת לי ואת תהיי מחוייבת לעשות כל דבר שאגיד לך ובתמורה אני אתחייב לא לפגוע בילדים ואני אדאג שהם תמיד יהיו בטוחים וככה בייבי כולם יוצאים מרוצים״.

זה אומר שהם יהיו מוגנים. העסקה הזאת שלו היא תבטיח להם בטחון. המחשבה הזאת רק גרמה לי להנהן ולו לחשוף חיוך זומם.
הרגשתי את הלב שלי מאיץ ותחושת פחד של חוסר וודאות למה אני נכנסת ״אני רוצה לשמוע את זה במילים״ הוא אמר והחיוך שלו התרחב כשהוא הבין שהוא שולט בסיטואציה ״אם אתה תבטיח לשמור עליהם ולהגן עליהם אני אחתום״ אמרתי והסתכלתי על הרצפה.
הוא אחז בסנטרי בעדינות והרים את מבטי אליו ״כשאני מבטיח אני מקיים בייבי. עוד שעה בדיוק תהיי אצלי במשרד״ הוא לחש, הסתובב והלך.

אחרי כמה צעדים הוא נעצר והסתובב אלי ״עוד דבר אחד לי״ הוא אמר והרמתי את עיני אליו, הוא הסתכל על היד שלי עם הטבעת של איאן והצביע עליה ״את זה את תורידי ותקבלי אחת אחרת ממני״ הוא אמר וכמו תמיד בלי להשאיר מקום לעוד מילים ממני הוא פשוט הלך.