אהבה אמיצה

פרק 14

הדלת נפתחה וכל כך קיוויתי שזה יהיה איאן אבל במקום זה זאת הייתה חסמין. הסתכלתי עליה מופתעת ולא הבנתי איך היא הגיעה.
״בואי נוציא אותך מפה ונדבר״ היא אמרה לי ושחררה לי את הידיים ״קחי את האקדח הזה ותירי בכל אחד שאת רואה״ היא אמרה כשיצאנו מהחדר והייתי קצת מהוססת אבל הקשבתי לה.
יצאנו מהמסדרון בשקט והסתכלתי עליה ״איך הגעת?״ שאלתי אותה וראיתי מישהו מאחוריה  עם אקדח וישר יריתי בו והיא הסתובבה ״וואו עשית את זה״ היא אמרה מופתעת והמשכנו ללכת ״אמרתי לך נדבר על הכל כשנצא״ היא אמרה.

יצאנו משם אחרי שירינו בעוד כמה אנשים והיה אור בחוץ ״בואי תכנסי לרכב אני אקח אותך הביתה״ היא אמרה ונכנסה לאחד הרכבים שהיה בחוץ ואני נכנסתי למושב לידה ״אני ומייק דברנו בלילה אחרי שעזבתי והבנו שאין לנו מה לחפש עוד בספרד. כל העובדים של אבא שלי על הראש שלנו וגם האויבים שלו והחלטנו לעבור לפה כי פה לא נהיה לבד לגמרי יש לנו את איאן. אז אני טסתי היום בבוקר כדי למצוא לנו בית בזמן שמייק ורובי אורזים וכשהגעתי לאיאן לספר לו שמעתי שהוא מדבר בטלפון עליך ושחטפו אותך, אני יודעת שציפית שהוא יבוא אבל ידעתי שאם איאן יבוא לשחרר אותך הם ישר ירו בו ויקחו את כל מה שיש לו אז באתי אני במקום״ היא אמרה והסתכלתי עליה לא יודעת מה להגיד.

אחרי נסיעה של כמעט שעה היא עצרה ליד בית פרטי בשכונה קרוב לאיאן ויצאה מהאוטו ״בואי לי״ היא אמרה ויצאתי אחריה מסתכלת על הבית ״זה הבית החדש שלכם?״ שאלתי אותה והיא נאנחה ״לא לי... זה הבית החדש שלך של תומר ושל נטלי״ היא אמרה והסתכלתי עליה לא מבינה ״כל הדברים שלכם פה אני מצטערת״ היא אמרה לי והרגשתי את הדמעות עולות לי ״אל תבכי. איאן אוהב אותך אני יודעת את זה הוא פשוט חושב שככה את יותר בטוחה כשאתם לא ביחד״ היא המשיכה לדבר אבל כבר לא הקשבתי ״חתיכת אפס״ אמרתי בעברית בכעס כדי שלא תבין ״אם תצטרכי משהו תגידי לי אני אהיה באזור וקחי זה בשבילך״ היא אמרה והביאה לי שתי קופסאות.
פתחתי את הקופסא הראשונה והיה שם אקדח ״זה שלך ממני. את יודעת איך להשתמש בו וזה בשביל שתרגישי בטוחה יותר״ היא אמרה וחייכתי אליה חיוך קטן ״תודה״ אמרתי והגבתי את העיניים ופתחתי את הקופסא השניה ושם הייתה שרשרת ״זה מאיאן. הוא רצה להביא לך את זה שבוע הבא ביום הולדת שלך אבל..״ היא אמרה ובאה להמשיך אבל עצרתי אותה והבאתי לה את הקופסא ״אני לא רוצה ממנו כלום״ אמרתי בשקט והיא הנהנה לוקחת את הקופסא בחזרה ״תודה חס״ אמרתי לה והתחבקנו.

שבוע אחרי*
הידיים שלי היו קשורות ולא יכלתי לזוז ואז הדלת נפתחה וראיתי את איאן עומד בה ״איאן״ אמרתי לו והרגשתי רגועה יותר אבל הוא במקום לעזור לי פשוט הלך ומישהו אחר נכנס , ירה בי והתעוררתי בבהלה מזיעה ונושמת בכבדות.
הסתכלתי על השעון ליד המיטה וראיתי שהשעה 4 וששוב קמתי מסיוט.

הבנתי שאני כבר לא אוכל לחזור לישון אז לקחתי את הטלפון וראיתי הודעה ממספר לא מזוהה ׳מזל טוב לי מקווה שתהני ביומולדת שלך ושאת עדיין זוכרת איך לרקוד על עמוד׳ נאנחתי והבנתי שההודעה זה מהאח של האיש שעבדתי אצלו.
לא עניתי לו והדלקתי את הטלוויזיה, שמתי בובספוג כדי טיפה להרגע מהסיוט הזה.

אחרי כמה זמן הרגשתי שאני כבר הולכת להרדם עד ששמעתי דפיקות בדלת, התעוררתי מזה והלכתי לפתוח לא מבינה מי זה כבר יכול להיות בחמש לפנות בוקר. פתחתי את הדלת וראיתי קופסא גדולה עם פתק שכתוב עלי ׳ללי׳ עם לב.
הרמתי את הקופסא ונכנסתי איתה חזרה הביתה, פתחתי אותה והיה בה סט כסוף שמתאים לחשפניות עם נעליים תואמות ועוד מכתב ׳נפגש היום ב21:00 אני אבוא לאסוף אותך, תגיעי לבושה בהתאם ומקווה שאת יודעת שאותי לא מסננים׳
נאנחתי בייאוש ׳גם ככה אני צריכה הרבה כסף אם אני גרה עכשיו לבד. אני לא יכולה להסתמך על זה שאיאן ישלם לי על חשבונות מצרכים ואוכל ׳ חשבתי לעצמי מנסה למצוא צד חיובי בסיפור הזה.

בהמשך היום אמה, דור, נדב ועוד כמה חברים היו אצלי ליומולדת. שתינו קצת לכבוד ה18 , הם הביאו לי מתנות ולקראת הערב רק הם הלכו.
ראיתי שהשעה היא כבר 19:50 והבנתי שכדאי שאני אתחיל להתארגן.

נכנסתי להתקלח מנסה כמה שפחות לחשוב כל מה שיהיה ועל איך שאנשים יתנהגו אלי ועל איך אני בכלל אהיה אחרי המון זמן שלא הייתי בתוך העסק הזה.
יצאתי מהמקלחת, מרחתי על עצמי קרם גוף עדין והלכתי לחדר שלי, לבשתי את מה שהיה בתוך הקופסא, ייבשתי את השיער עם פן ועשיתי בייביליס בקצוות, נעלתי את העקבים השחורים ולבשתי מעל שמלה שחורה שתסתיר את הכל, הלכתי למטבח שתיתי כמה שוטים של וודקה כדי שאני אעבור את זה יותר בקלות, התאפרתי קצת עם אודם אדום, מסקרה וסומק עדין, שמתי דאורדורנט, בושם והכנתי לי גם תיק עם עוד סט שהיה לי, עם בושם, מסרק, מטען, כפכפים ואיפור.
הגיעה השעה 21, הייתי בראש טוב וירדתי ללמטה ״ביי נטלי״ אמרתי לה והיא הסתכלה עלי בוחנת אותי ״לאן את הולכת ככה מאופרת?״ היא שאלה ״סתם עם חברות יוצאת״ אמרתי לה ומהרתי ללכת. ראיתי אוטו בחוץ והוא צפר לי.
נכנסתי לתוכו קצת בלחץ ועם מליון מחשבות בראש.

״לי את נראית מעולה״ הוא אמר באדישות ״תודה״ עניתי בשקט ולא הסתכלתי עליו ״אני מקווה שאת לובשת את הבגדים שלך״ הוא אמר והנהנתי ״אגב אני חושב שעוד לא הצגתי את עצמי כמו שצריך. אני זיו״ הוא אמר ולא עניתי.
הגענו למועדון והוא עשה לי סיור בו. המועדון כבר היה פתוח וכה היו אנשים ובנות שרקדו על הבמות ובחדרים ״לכי תתארגני ותבואי לחדר 9 כמה שיותר מהר״ הוא אמר ועשיתי כדבריו.

נכנסתי לחדר שהבנות מתארגנות בו, פשטתי מעלי את השמלה השחורה והסתכלתי על עצמי במראה מנסה להכריח את עצמי לאהוב את זה.
שמתי על עצמי עוד קצת בושם ואחרי כמה דקות יצאתי החוצה . הרגשתי מובכת ושכולם מסתכלים עלי וניסיתי למהר ללכת לחדר 9.
התחלתי להרגיש שאני כבר טיפה יותר שיכורה ומסוחררת ונאנחתי. נכנסתי אליו וראיתי את זיו יושב שם עם אח שלו אריק- המנהל הקודם שלי וישר שהם ראו אותי עלה להם חיוך זומם על הפנים ״הנה הזונה שהכניסה אותי לכלא״ אריק אמר והשפלתי את מבטי ״את חמודה שאת ביישנית״ זיו אמר בהתגרות ״שתדע לך זיו ככה היא הייתה ביום הראשון אצלי ביישנית ביישנית אבל איך שהיא כלתה על עמוד זאת חיה״ אריק אמר וזיו צחק ״אז בוא נשחרר את החיה לא?״ זיו אמר והצביע על עמוד שהיה מול הספה שהם ישבו עליה

———————————
מקווה שאתם אוהביםםם. מצטערת אם יש פרקים שהם טיפה יותר משעממים או שהכתיבה מוזרה.
זאת פעם ראשונה שאני כותבת😂
אשמח מאוד שתגיבו מה אתם חושבים