אהבה אמיצה

פרק 38

איאן-
הסתכלתי על המחזה המוזר הזה. לי ואישה רנדומלית שמזכירה את לי מגינה רנדומלית מסתכלות אחת על השניה ממרחק כשעל מבטה של האישה דמעות ועל מבטה של לי כעס טהור ׳איך זה יכול להיות?׳ חשבתי לעצמי ״זאת היא״ לי אמרה וראיתי שהאישה נעמדת ובאה לכיווננו ״בת זונה״ לי סננה מפיה והתחילה ללכת בצעדים כועסים לכיוון האישה. תפסתי בידה מונע ממנה לעשות טעות והיא הסתכלה עלי בעיניה החומות עם מבטשנראה כאילו נועד לשרוף אנשים ״תעזוב אותי״ היא אמרה ומשכתי אותה אלי לחיבוק ״די לילו תרגעי גם אם שאת היא את עכשיו הולכת לגלות את זה ולא שווה לה לראות אותך ככה כועסת , תראי לה שלא אכפת לך ושהחיים שלך מעולים גם בלעדיה״ אמרתי לה בשקט כשאני מחבק אותה מנסה להרגיע אותה.
היא התרחקה ממני והנהנה ״אני איתך״ אמרתי ונשקתי לראשה.

הסתכלנו לעבר האישה שבדיוק מחתה דמעות מעיניה ועל פרצופה נראה מבט דואג והמום. ככל שהיא התקרבה יותר יכלתי לראות את הדמיון המשגע. אותן עיניים חומות בהירות ובאותה הצורה, אותו אף ואפילו משהו במבנה פנים מזכיר רק של האישה נראה יותר מבוגר ופחות מחוטב. ״לי?״ האישה אמרה את מילה אחת שגרמה לי טיפה להיות בשוק וראיתי שגם על לי זה השפיע ״ג׳ני״ לי אמרה וזה כנראה היה שמה של האישה שעכשיו בחנה את לי ומבטה נעצר על בטנה.
ג׳ני התקרבה יותר ובאה לחבק את לי אך כל מה שקבלה בתמורה זה מבט לא מובן על פרצופה של לי עם התרחקות פיזית קטנה מצידה ״אל״ לי אמרה לה בקביעה וג׳ני טיפה נרתעה ״מה את עושה כאן ילדה שלי?״ היא שאלה אותה בקול מלא חמלה ודאגה כאילו חפשה אותה כל השנים האלו ולי רק גכחה ״ילדה שלי? אני לא הילדה שלך אל תקראי לי ככה. והשאלה האמיתית היא מה את עושה פה״ היא אמרה לה בקול קר ויכולתי לראות עליה פגיעות מסויימת מול האישה הזאת ״אני מצטערת שעזבנו אותך ככה״ היא אמרה וראיתי שלי נהיית עצבנית יותר אז הנחתי את ידי על גבה התחתון במטרה לנסות להרגיע וראיתי איך היא נרגעת טיפה תחת ידי ״את לא מצטערת על כלום״ לי אמרה לה עדיין בטון קר מעול בכעס.
״זה לא נכון אנ-״ היא אמרה וקטעה את עצמה כשהרימה את מבטה אלי, היא בלעה רוק ונתקפה פחד כשראתה שזה אני ״מה את עושה איתו?״ ג׳ני שאלה אותה בשקט ולי הסתכלה עלי בחיוך קטן ״תנחשי״ היא אמרה לה במן עקיצה והניחה את היד עם הטבעת על בטנה וג׳ני הייתה נראית פשוט מזועזעת.

״אני ואבא שלך רוצים שתחזרי אלינו את וג׳וני״ היא אמרה ולא הבנתי מי זה ג׳וני, חפי ההבעה של לי גם היא לא ידעה.
״מי זה ג׳וני?״ היא שאלה ״אח שלך, התינוק. הוא בסדר נכון?״ היא שאלה בטון דואג ואכפתי ולי רק התחילה לצחוק ״לתינוק שלא חשבתם להגיד לי מה השם שלו כשעזבתם קוראים תומר. זה השם שלו ואל תזייני לי את השכל עם הדאגה המזוייפת הזאת שלך״ היא אמרה ומהר ההבעה שלה נהפכה לכועסת.
שנאתי שהיא מקללת ולא אהבתי את נה שהאישה הזאת מוציאה מהמלאכית שלי.
״את והוא תחזרו אלי ואל אבא שלכם וזה סופי. אנחנו מאוד התגעגענו ודאגנו״ היא אמרה ולי התקדמה אליה בצעדים מאיימים ״7 שנים! 7 שנים שאני מגדלת אותו לבד וחיה לבד בלעדיכם! את אפילו לא מכירה את הילד! את אפילו לא יודעת איך הוא נראה! ו7 שנים שהייתה לך אפשרות למצוא אותנו ולהחזיר אותנו אבל לא עשית את זה אז פתאום עכשיו אכפת לך? אם לא היית רואה אותי פה לא היית מדברת איתי עוד 7 שנים נוספות אז מי את חושבת שאת?!״ היא צעקה עליה וראיתי שדמעות מתחילות לרדת לה.