אהבה אמיצה

פרק 52

איאן-
״נו מה לוקח כל כך הרבה זמן?״ שאלתי כשנכנסתי לחדר ושמעתי קולות של בחורה מאבקת ואת המאבטחים ראיתי נלחמים שלא תזוז אבל עוד לא הצלחתי לראות אותה.
בסך הכל בקשתי מהם לערוך עליהם בדיקה גופנית לראות שאין עליה שום נשק שיכול לסכן אותי, את אן או את הילדים שלנו והם למעלה כבר 20 דקות.

״היא מתנהגת כמו חיה״ המאבטח הראשי והממש לא מקצוע אם תשאלו את דעתי אמר ונאנחתי ״קדימה תסיימו עם זה מהר״ אמרתי והסתובבתי לצאת מהחדר.
״איאן״ שמעתי את קולה שהיה לי מוכר והסתובבתי חזרה אליה.

בשניה הזאת שהסתכלתי עליה הרגשתי שהעולם האט, מולי נעמדה בחורה צעירה בהלבשה תחתונה בלבד, שעל פניה דמעות ועיניה אדומות.
היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי בחיי אבל היא הייתה נראית כל כך עדינה ומרוסקת. הגוף שלה היה מלא בחבורות שגרמו לי לרצות לקחת את הכאב שלה אלי.
רגשות אשמה עטפו אותי, הרגשתי שאני מכיר אותה טוב, הרגשתי שמצאתי משהו שאבדתי והרגשתי צורך בלתי מוסבר להגן עליה.

המאבטח של אנזו משך בשיערה אליו וזעקת כאב שנפלטה מפיה העירה אותי.
הוא סטר לה והרים אותה ״תפסיקי לעשות שטויות!״ הוא צעק עליה ונאנחתי. בלעתי את כל הרגשות שלי והכחשתי את כולם.
״זה מספיק! אם היה עליה משהו הוא היה כבר נופל. תשחררו אותה ותשאירו אותנו לבד״ פקדתי עליהם והמאבטח של אנזו שחרר אותה.

הוא הנהן עם ראשו לחיוב והם יצאו החוצה מהחדר כולם והשאירו רק אותה חשופה מולי.
היא רצה אלי וחבקה אותי ״איאן״ היא מלמלה ולא היה לי מושג מה היא עושה אבל זה הרגיש חם. תפסתי בכתפיים שלה והזזתי אותה ממני בחוסר רצון, משאיר אותה עם מבט מבולבל ולא מבין.

״מה יש לך איאן?״ היא שאלה ודמעות מחודשות הופיעו בעיניה.
״איפה הילדים שלי ושל אן?״ שאלתי מנסה להתרכז במטרה שלי.
״היא בחורה רעה ומניפולטיבית, תזהר ממנה אני סומכת עליך״ נזכרתי במה שאן אמרה לי לפני שיצאתי לפה והחזרתי שוב את המסכה הקרה שלי.
״הילדים שלך ושל אן?״ היא שאלה והיא הייתה נראית כל כך מבולבלת.

״אלו הילדים שלנו איאן, או לפחות שלי. מה קרה לך?״ היא אמרה ומשכה באפה ״אתה אמרת לי שתחזור ותוציא אותי מכאן אחרי שהם יוולדו ובמקום זה הלכת אליה? אתם תכננתם את זה כל הזמן? הכל היה משחק? תסביר לי מה קורה כאן״ היא בקשה בסערת רגשות  ולא היה לי מושג על מה היא מדברת.
״את שקרנית, נצלנית ואובססיבית. תפסיקי לשקר ותביאי לנו את הילדים שלנו״ אמרתי בקרירות את מילותיה של אן ומשהו בעיניה נכבה.

״על מה אתה מדבר?״ היא שאלה והתקרבה אלי שוב ״יודע מה? רק תתן לי תשובות״ היא אמרה בבכי ״תגיד לי למה עשית לי את זה?״ היא שאלה והיא הייתה נשמעת כועסת ״למה הפכת לי את החיים ולקחת אותי מאפס למאה רק כדי להחזיר אותי לאפס, לבגוד בי עם האישה שאמרת שהיא רעה ומשוגעת, למה כל כך תמכת בי עם ההריון הזה אם תכננת להשאיר אותי לבד לא איתם ולא איתך! למה נתת לי כל כך לדאוג לך ולמה כלאת אותי בכלא הזה ואיך בדיוק אני שקרנית ונצלנית, מה עשיתי לך?!״ היא הרימה את קולה בדמעות ודחפה אותי.