אהבה אמיצה

פרק 48

עסקה עם השטן. ככה בדיוק זה מרגיש.
בשעה שהוא ביקש ממני בדיוק עמדתי מחוץ למשרד שלו ברגליים רועדות לא יודעת מה הולך לקרות מהרגע שאני אחתום על החוזה שלו.
הקשתי על הדלת ותוך כמה שניות שמעתי את קולו מורה לי להכנס.

נכנסתי לחדר וראיתי אותו שם יושב בטוח בעצמו בכסא המנהלים שלו מתעסק בכמה דברים במחשב ״לי איזה כיף לראות אותך פה בזמן״ הוא אמר במבט קר ומרתיע.
״קדימה שבי אין לי את כל היום״ הוא אמר בחוסר סבלנות והתיישבתי בכיסא מולו בלי להוסיף עוד מילה.

הוא הניח מולי על השולחן קובץ דפים עמוסים במלל ״זה בשבילך, יש לך חצי שעה לעבור על זה ולהחליט״ הוא אמר והרים את עיניו אלי ״אני עוד מעט אחזור״ הוא המשיך ויצא מן החדר.

ברגע שהדלת נסגרה אחריו קרבתי אלי את הדפים והתחלתי לעיין בהם ועם כל מילה שקראתי הרגשתי שמתחילה להווצר בבטני סערה.
אני אצטרך להתחתן איתו, אסור לי להיות בקשר עם אנשים אחרים, אסור לי לצאת מהבית בלעדיו, אסור לי להגיד לו לא וכל מה שאני מקבלת בתמורה זה בטחון לילדים.

הייתה לי תחושה ממש לא טובה לגבי זה והדמעות כבר החלו לרדת מעיני ״לא״ מלמלתי לעצמי בהחלטיות וקרעתי את הדפים האלו.
הלכתי לצד השני של השולחן וחפשתי סכין, אקדח, כל דבר שיכול להיות שימושי בשבילי נגדו.
״אני לא מוותרת על החיים שלי זה לא הולך לקרות״ המשכתי למלמל לעצמי כאילו אני מנסה לשכנע את עצמי.

המשכתי לפתוח מגירות ולהפוך אותן במהירות כדי למצוא משהו עד שלפתע הדלת נפתחה וגרמה לי לקפוץ במקומי ״מה את חושבת שאת עושה?!״ הוא צעק וניסיתי לשדר כמה שיותר בטחון ״אני לא הולכת לחתום על זה״ אמרתי בקביעות בלי לענות לו על השאלה שהוא שאל.
המבט על פניו נעשה יותר ויותר עצבני ״תצא מהסרט אנזו! אף בן אדם הגיוני לא היה חותם על דבר שכזה! אתה לא יכול להשתלט לי על החיים כאילו אני עוד אחת מהשפחות שלך״ אמרתי לו בכעס והוא התחיל להתקרב אלי בהליכה המפחידה שלו.

״אל תשחקי אותה גיבורה לי את לא במקום שיש לך איזה שהיא זכות לדבר וחבל כי על ההתנהגות הזאת את מחמירה את המצב של עצמך״ הוא אמר בקול קר ועצבני ״אתה לא מפחיד אותי אנזו״ אמרתי לו מנסה כמה שיותר לחקות את הטון שלו ״אני דווקא חושב שאני מאוד מפחיד אותך״ הוא אמר והניח את ידיו על החלון מאחורי כשאני בינהן ״האיומים שלך לא מעניינים אותי. אתה בחיים לא תפגע בילדים קטנים, אתה לא מספיק רשע״ אמרתי מנסה להראות שאני בטוחה בעצמי למרות שאני בכלל לא.

״תפסיקי לשקר ולהתנהג כמו משהו שאת לא וחוץ מזה חבל שבזמן שהעולם מתקדם את תשארי באותו מקום לבד ותפגעי יותר״ הוא אמר ולא הצלחתי להבין את ההקשר של המשפט לשיחה ״בדיוק באתי להראות לך את מה שקבלנו בדואר״.
הוא הוציא מכיסו האחורי מעטפה לבנה שסגורה בעזרת חותמת שעווה זהובה ״עבור אנזו ולי״ אנזו הקריא בחצי חיוך את מה שכתוב על המעטפה באנגלית.
״קחי בייב תפתחי את״ הוא אמר כאילו הוא יודע בדיוק מה אני הולכת לקרוא והושיט את המעטפה לעברי.

לקחתי את המעטפה מידו ופתחתי אותה בעדינות ובהיסוס, הוצאתי מתוכה כרטיס מקופל עם הכיצוב ׳Save The Date' והרגשתי שאני עומדת להקיא.
פתחתי את הכרטיס ישר ובשניה שראיתי מה כתוב דחפתי את אנזו הצידה ורצתי לשירותים. הרגשתי שלקחו פטיש ורסקו לי את הלב מבפנים.

״תפסיקי להיות כל כך דרמטית לי. מה חשבת שהוא יחכה לך לנצח?״ שמעתי את אנזו מאחורי הדלת הנעולה.
ישבתי ליד האסלה בחדר השירותים הגדול והתחלתי להקיא ׳Ann&Ian' שתי מילים עם כל כך הרבה השפעה. לא הצלחתי לעצור את הדמעות שהרטיבו את כל לחיי ולא הצלחתי למצוא שום הגיון.
״לא עבר שבוע״ מלמלתי לעצמי בין הדמעות.

שמעתי את הדלת נפתחת וראיתי את אנזו ״ברור שהוא יעדיף את אן לי. אן היא אישה שרכשה לעצמה כבוד ומעמד, אנשים מכירים אותה, ממנה אין לו ילדים ואין לו מחויבות. הוא יכול להמשיך את החיים שלו, ללכת למועדונים, להמשיך בעבודה שלו מבלי לחשוב יותר מדי ולעומת זאת לי, מה יש לו לחפש איתך?״ אנזו אמר ונשען על הקיר לידי מסתכל עלי מלמעלה. ״הוא אוהב אותי זה לא הגיוני״ מלמלתי בקול צרוד.

הרגשתי את ידיו הגדולות של אנזו אוחזות בידיי ומרימות אותי לעמוד, הוא גרר אותי אל מול המראה והכריח אותי להסתכל על עצמי, על הפנים, החוורות, האדומות והעיניים הנפוחות שלי ״אין דבר כזה אהבה לי במיוחד לא אצל אנשים כמונו. אם הייתה אהבה היא לא הייתה גורמת לך להראות ככה ועוד בבית של מישהו שאת כמעט לא מכירה! איאן מעולם לא אהב אותך הוא רק אהב את העובדה שיש לו בובה צעירה שגורמת לו להרגיש הגבר החזק והמועיל . את ילדה את בת 18 והוא גדול ממך ביותר מעשור למה את משלה את עצמך שמשהו מזה יכל להסתדר״ הוא אמר בתוקפנות וכל מילה שלו הרגישה כמו סטירה.

הרגשתי בחלום רע וכל מה שרציתי זה להתעורר ולראות שהכל שקר ושאיאן כן אוהב אותי וישן לידי ״תתאפסי על עצמך, תביני שאת צריכה אותי בחיים שלך ותבואי למטבח״ הוא אמר ויצא מהשירותים טורק את הדלת אחריו.

נשארתי שם ישובה על הרצפה עם הגב צמוד לקיר חושבת על הכל ומנסה למצוא טיפת הגיון בהתנהגות של איאן. חשבתי על איפה התחלנו וכל מה שעברנו, שלא הכרתי אותו אפילו והוא ניסה לעשות הכל כדי להגן עלי ולתת לי ולתומר מקום טוב להיות בו, ושהוא אמר שהוא אוהב אותי ושהוא תמיד ידאג לי, שהוא הציע לי נישואין בפריז וסיפר לי על אמא שלו, וכשגיליתי שאני בהריון שהוא תמך בי וגיבה אותי וגם אחרי שהוא עזב וגילה שחזרתי לחשפנות הוא ישר חזר להחזיר את החיים שלי למסלול טוב, הוא כל הזמן היה בשבילי, נתן לי אהבה שהוא קיבל בחזרה וניסה לתת לי חיים טובים אז למה לעזאזל דווקא עכשיו הוא השאיר אותי בכלא הזה , הלך להתחתן איתה, דאג שאני אדע מזה וזרק את הכל ביננו?

נעזרתי בשידה שהייתה לידי ומשכתי את עצמי כדי להעמד. שטפתי את פני ויצאתי מהשירותים לכיוון המטבח לאנזו.
״זה לקח לך ממש קצת זמן להבין שאת צריכה אותי בחיים שלך״ הוא אמר והוא בדיוק אכל ״אנחנו הולכים לחתונה הזאת״ אמרתי בקביעה דורסת את המילים שלו. ״סליחה?״ הוא אמר בהרמת גבה ונעמד במקומו ״אנחנו הולכים לחתונה שלהם. הם הזמינו אותנו אז אנחנו נלך״
״למה שתפגעי בעצמך ככה סתם? לראות את הבחור שאת כביכול אוהבת מתחתן עם מישהי שהיא לא את למה שתרצי לראות את זה?״ הוא שאל ונאנחתי.

״אני רוצה שהוא יפגע גם כשהוא יראה אותי איתך״ אמרתי ואנזו גיחך ״זה לא יפריע לו״ ״זה כן! שיראה שהצלחתי להתגבר עליו מהר, שיראה אותך ואותי עם הילדים שלו. זה יציק לו״ אמרתי בנחישות והוא משך בכתפיו ״את יודעת שזה יעלה לך״ הוא אמר והסתכל עלי שוב במטבח בוחן ״מה אתה רוצה?״ שאלתי והוא חייך ״אותך איתי הלילה״.