אהבה אמיצה

פרק 13

שמעתי את תומר חוזר מהבית ספר ויצאתי מהחדר לראשונה מהריב. ״תומי איך היה בבית ספר״ אמרתי לו והרמתי אותו ״כיף! למדנו אותיות חדשות!״ הוא אמר בהתרגשות וצחקתי ״איזה כיף לכם״ אמרתי והורדתי אותו ״לך עם נטלי היא תקח אותך ליומולדת של עומר עוד מעט״ אמרתי לו והוא רץ איתה לחדר שלו.
באתי לעלות גם לחדר אבל החלטתי לעבור אצל איאן ולהגיד לו סליחה .
באיזה שהוא מקום הבנתי את הכעס שלו על הבגד ים ועל דור.

כשעברתי ליד החדר של איאן שמעתי קול של אישה צוחקת ונכנסתי ישר.
ראיתי אישה ג׳ינג׳ית שוכבת על המיטה שלו עם חזיה ותחתונים והוא מעליה מנשק אותה בזמן שמאחורי מישהי עם שיער שחור מלטפת לו את הגב שגם היא ערומה.
הרגשתי פגועה כל כך. הרגשתי נבגדת, הרגשתי שהוא שיחק בי ״חתיכת בן זונה״ אמרתי בכעס וראיתי את והם שלושתם ישר הסתובבו אלי למה את נכנסת בלי לדפוק?״ הוא שאל בצורה די אדישה ״מה אני אמא שלך שאני אמורה לדפוק חתיכת בוגד״ אמרתי ויצאתי מהחדר שלו טורקת את הדלת ושוב העיניים שלי הוצפו בדמעות

לי-׳אמה היום אנחנו הולכות למועדון בערב׳
אמה- ׳חיים אני לא חושבת שחבר שלך יאהב תא זה׳
לי- ׳נפרדנו׳
אמה- ׳מההה יפה שלי את בסדר?׳
לי- ׳כן אבל בא לי להשתחרר קצת ולשכוח מזה. אז היום יוצאים׳
אמה- ׳תשע אני באה לאסוף אותך׳

שמונה בערב*
לא יצאתי מהחדר כל היום. לא יכלתי לראות אותו, הוא הגעיל אותי.
הלכתי לארון והוצאתי ממנו גופיה שחורה וחצאית מיני תואמת, נעלתי עקבים שחורים, התאפרתי קצת, עשיתי פן ויצאתי החוצה לחכות לאמה.
כמה דקות אחרי היא הגיעה ונסענו ״למה נפרדתם?״ היא שאלה והסתכלתי עליו ״הוא קנאי במורה לא נורמלית״ אמרתי ולא רציתי לספר על הבגידה, זה הרגיש לי יותר מדי משפיל.
״לא נורא נמצא לך היום מישהו טוב יותר״ היא אמרה וקרצה לי. היא הדליקה שירים עם פול ווליום ושרנו כמו מטורפות כמו שאנחנו אוהבות.

הגענו למועדון ויכולנו לשמוע מרחוק את השירים. שמעתי את הטלפון מצלצל וראיתי על הצג את איאן ונתקתי לו ישר ׳דביל׳ חשבתי לעצמי ונכנסנו לבפנים. המוזיקה הייתה חזקה, אנשים רקדו, חלק ישבו על הבר וגם אני ואמה ישר הלכנו לבר.
התחלנו לשתות שוטים ובו זמנית לרקוד וקבלתי שוב שיחה מאיאן שגם אותה סננתי.
אחרי ארבעה שוטים ועוד שני קוקטיילים התחלתי להרגיש מסוחררת ורקדתי עם אמה כמו משוגעת. הרגשתי מישהו נצמד אלי מאחורה והסתובבתי, ראיתי בחור גבוה עם שיער חום, עיניים חומות, נראה די טוב ונראה בערך בגילי ״תזוז ממנה חבר שלה יהרוג אותך״ אמה אמרה כבר שיכורה וצחקתי ״חבר שלי נפרד ממני הוא מטומטם״ אמרתי צוחקת גם ובדיוק ראיתי שאיאן שולח לי הודעות ״הוא חושב שהוא יכול לבגוד בי ואז אני אחזור אליו על שש״ אמרתי שיכורה והאיש חייך קצת ״יש לו חיוך יפה אמה״ אמרתי לה וצחקנו שתינו ״בואי בואי נצא קצת את נראלי צריכה אוויר״ הוא אמר והלכתי איתו לבחוץ צוחקת ״אז לי בא לך ללכת למקום קצת יותר שקט?״ הוא שאל אותי והסתכלתי עליו לא מבינה ״איך אתה יודע את השם שלי?״ שאלתי מנסה להיות רצינית ״שמעתי את חברה שלך אומרת״ הוא אמר בקול קצת מהוסס. ״אני לא כל כך מרגישה טוב אני נראלי אחזור לחברה שלי״ אמרתי ובאתי להכנס לבפנים מסוחררת לגמרי, איך שהסתובבתי הרגשתי יד גדולה על הפנים שלי שמכסה חי את האף והפה עם בד ולאט לאא ראיתי שחור.

פקחתי את עיני ולא הבנתי מה קורה. הרגשתי בחילה ובאתי להוזיז את היד אבל מהר מאוד גיליתי שאני קשורה ״בוקר טוב לך״ שמעתי קול של מישהו מאחורי וראיתי איש שנראה יחסית מבוגר עומד מולי ״אז את הנסיכה הקטנה של איאן? את באמת יפה״ הוא אמר לי והתחלתי להרגיש את הלב שלי דופק מהר יותר מלחץ ״מי אתה? מה אתה רוצה ממני?״ שאלתי אותו וניסיתי להזיז את הידיים והרגליים כדי שהחבלים יקרעו ״תרגעי ילדונת את לא תצליחי״ הוא אמר והתיישב מולי ״ממך אני לא רוצה כלום אבל מהחבר שלך כן״ הוא אמר והסתכלתי עליו בכעס ״הוא לא יעשה בשבילי כלום אנחנו נפרדנו והוא כבר המשיך הלאה״ אמרתי והרגשתי את הלב שלי מתכווץ עם כל מילה שאמרתי ״מקסימום אם לו לא יהיה אכפת ממך בחמש שעות הקרובות אני אדאג לבן שלי למתנה יפה״ הוא אמר ונגעלתי ממנו ״אני נראית לך כמו חפץ שאתה פשוט יכול להביא אותי כמתנה לאנשים?!״ שאלתי בכעס והוא גיחך ״כשישנת היית יותר חמודה וחוץ מזה ככה שאת קשורה ודי חסרת אונים אני יכול לעשות לך מה שאני רק רוצה״ הוא אמר והשפלתי את מבטי מתחילה להתפלל שאיאן יבוא למצוא אותי.

אחרי כמה זמן שישבתי שם מנסה לחשוב על דרכים להשתחרר ולברוח הדלת נפתחה. קיוויתי שזה איאן אבל זה רק היה האיש הזה עם הבחור מהמסיבה ״חתיכת חרא! תוציא אותי מכאן!״ צעקתי עליו עם דמעות בעיניים אבל זה לא עניין אך אחד מהם.
הבחור מהמסיבה הסתכל עלי בוחן את כל הגוף שלי ״איזה יפה היא אה עמית?״ האיש המבוגר אמר והבחור מהמסיבה שכנראה קוראים לו עמית חייך ״מקווה שלדביל באמת לא אכפת ממנה״ הוא אמר וקרץ לי בחיוך.

עברו כבר משהו כמו שעתיים והתחלתי להרגיש רע עם העובדה שכנראה איאן לא יבוא ובאמת לא אכפת לו ממני ׳מה חשבתי לעצמי שמאפיונר עם בעיות עצבים באמת יאהב אותי? הוא לא יסכן בשבילי כלום. מה בכלל אכפת לו ממני׳ חשבתי לעצמי והרגשתי את הדמעות בעיניים עד שלפתע שמעתי יריה ונבהלתי.
שמעתי עוד יריות  ועוד יריות וככל שזה נמשך שמעתי את זה יותר חזק ואני התחלתי לדאוג, התחלתי לפחד שאולי איאן כן בא ועכשיו הוא נפגע בגללי או שמישהו שם נפגע בגללי ואחרי כמה שניות הדלת נפתחה.