אהבה אמיצה

פרק 31

חסמין-
שמעתי את הקול של איאן והלעתי מהר למטבח שממנו יצאו הקולות.
״אתה חתיכת דפוק אתה מבי-״ בראנדון צעק וקטע את עצמו שקלט שאני עומדת שם ״חסמין״ בראנדון אמר ואיאן הסתובב אלי גם.
הסתכלתי עליו בהלם, בלי אפשרות להוציא שום מילה.
אני ראיתי שקברו אותו, אני בכיתי עליו, אני הלכתי  לקבר שלו ודברתי איתו, ספרתי לו על התאומים ועל זה שאני כבר יודעת מה המין שלהם וספרתי לו על לי והוא בכלל בחיים? ״חסמין״ איאן אמר ועשה כמה צעדים לכיווני אבל אני נרתעתי והלכתי לאחור ״מה לעזאזל״ מלמלתי והסתכלתי עליו בהלם ממש כאילו ראיתי רוח עד שראיתי שחור.

״חסמין״ שמעתי במעורפל ופקחתי לאט את עיני. ראיתי שאני בחדר שלי ומולי איאן עמד ׳לא חלמתי את זה׳ חשבתי לעצמי והסתכלתי עליו בפחד . קמתי לישיבה על המיטה והחזקתי את הראש מסתכלת עליו עוד כמה שניות והוא עלי בלי להוציא מילה.

כשהסתכלתי עליו הרגשתי את הכל צף לי שוב.
פלשבק-
ישבתי בסלון בזמן שמייק ניסה להרדים את רובי וראיתי חדשות. היה כתבה על הכלכלה, כתבה על מחבלים, עוד כמה דברים לא מעניינים ופתאום היה מבזק ״ממש ברגע זה ידיעה שקבלנו זה עתה הזוג הטרי איאן אלפונסו יורש המאפיה הישראלית וארוסתו לי סטן נורו בעת שירדו ממטוסם הפרטי ושבו לארץ. מצבם לא ידוע כעת וכפי הנראה מדובר בהתנקשות. שאר האנשים שהיו איתם יצאו ללא פגע״ אמרה השדרנית והסתכלתי כל זה בהלם עם דמעות בעיניים לא מבינה מה ראיתי עכשיו.
באינסטינקט של רגע לקחתי את המפתחות לאוטו, יצאתי מהבית ונסעתי בפול גז לשדה תעופה הפרטי של איאן בזמן שאני לא מפסיקה לחייג אליו ואליה לסירוגין ״תענו לי שני סתומים!״ צרחתי בלחץ ודמעות. תוך 10 דקות נסיעה של התעלמות מרמזורים, משאר התנועה ומהכל הגעתי וראיתי שתי ניידות של אמבולנס, משטרה ״איאן!״ צעקתי ורצתי מהרכב אליהם. שוטר אחד עצר אותי ודחפתי אותו ממני ״תעזוב אותי איפה הם?!״ צעקתי וראיתי מאחוריו אישה שנראית כמו לי שוכבת על הרצפה ליד המטוס בזמן שאנשים במדים של מדא סביבה ולידה בדיוק מרימים אלונקה שעליה שוכב מישהו שמכוסה מכף רגל ועד ראש. כמו שעושים לגופות .
הסתכלתי על המראה הזה והתחלתי לבכות בכאב ״לא!״ צעקתי וניסיתי לדחוף את השוטר עוד אבל הוא החזיק אותי ביחד עם עוד שוטר והם לא נתנו לי להתקרב.

היום-
״אני לא יודעת אם לחבק אותך או להעיף לך כאפה״ אמרתי לו בשקט מנסה להבין את הסיטואציה הזאת עדיין. ״איך?״ שאלתי אחרי כמה שניות שבהיתי בו ״היא יודעת?״ שאלתי עוד שאלה בלי לתת לו זמן להגיב לראשונה ״חסמין רגע תני לנו ונענה לך על הכל״ בראנדון אמר והסתכלתי עליו עומד בכניסה לחדר ״לא אתה לא תגיד לי רגע! אתה ידעת על החרא הזה?!״ שאלתי אותו בכעס וקמתי מהמיטה ושניהם הסתכלו עלי בלי להגיד כלום ״תענו לי! איך אתה חי?! למה בכלל כולנו חשבנו שאתה מת?!״ צעקתי עליי ״ששששש אנשים ישמעו!״ איאן אמר בכעס ונאנח ״זה התחיל ביום הראשון שהיינו בצרפת, היה את האירוע, אן גלתה על לי והחליטה לשלוח מתנקשים שיהרגו אותה. אני לא יכלתי לספר ללי כלום כי לא רציתי שהיא תבהל ותברח ותהיה לא מוגנת בראנדון ידע הכל והחלטנו שהכי טוב שנפברק פגיעה בי, אן תחשוב שהיא הרגה אותי, תשחרר מלי ואנחנו נתפוס אותה והרגיע אותה״ הוא אמר במן אדישות שהטריפה אותי והסתכל עלי מחכה לתגובה ״אתה העדפת להעלם לה לחודשיים שלמים, להשאיר אותה לבד, ילדה בת 18! עם תאומים בבטן בידיעה שאתה מת? אתה יודע בכלל כמה היא בכתה בגללך ומה היא נסתה לעשות בגללך? עזוב את זה. אתה יודע כמה אני בכיתי בגללך?!״ אמרתי לו בכעס והרגשתי את הדמעות בעיניים ״אנחנו פאקינג עשינו  קעקוע בשבילך!״ המשכתי  ודחפתי אותו בכעס וכבר הדמעות ירדו בלי שליטה.

פלשבק-
חפשתי את לי בבית כי לא ראיתי אותה כל היום ועליתי במדרגות לחדר שבו היא ישנה, ״לי?״ שאלתי כשנכנסתי בעדינות ושמעתי בכי מהשירותים.
הלכתי לשירותים פתחתי את הדלת והרגשתי שאני נהיית חיוורת בשניה שראיתי אותה יושבת על הרצפה עם סכין ביד אחת כשהיד השניה מדממת מלאה בחתכים ״לי מה לעזאזל״ אמרתי בדאגה ורצתי אליה כשראיתי שהיא בוכה.
העפתי מידה את הסכין ושמתי לב שהיא טיפה מטושטשת כנראה מכל הדם שאבדה. פשטתי מעלי את החולצה מהר וחבשתי את ידה עם החולצה שלי, הזמנתי לה אמבולנס ולחצתי אל הפצעים שלא ירד עוד דם עד שהגיעו.
כמה ימים אחרי המקרה הזה אני והיא החלטנו ללכת לעשות קעקוע כדי שהוא תמיד יהיה איתנו.
עשינו קעקוע של עקרב על היד כמו שלו היה על הצוואר.

היום-
״העדפתי לצמצם פגיעה לטווח הארוך. עובדה שזהו אן לא תתקרב אליה יותר״ איאן אמר ועדיין לא הצלחתי להבין אותו ״אני עדיין לא מבינה איך זה נראלך הגיוני איאן. לפחות היית מדבר איתנו! אתה פאקינג הצעת לה נישואין! למה את זה עשית?!״ אמרתי עצבנית מנסה כמה שיותר לא לצעוק.
מחיתי את הדמעות מעיני והסתכלתי על בראנדון ״ואתה? למה שתפת עם זה פעולה אין לך מוח?!״ שאלתי אותו באנגלית ״זה היה לטובת כולם תאמיני לנו״ בראנדון ענה ״אם לא היינו מסתירים את זה שאני בחיים אן הייתה רודפת את לי עד שהיא הייתה מ-״ איאן המשיך אותו כל משפט שהם אמרו גרם לי להתעצבן יותר  אז קטעתי אותם ״סתמו ישני טיפשים אני לא רוצה לשמוע אתכם בכלל!״ צעקתי על שניהם ובראנדון התקרב אלי ״איך לעזאזל זה נראה לכם הגיוני אני באמת לא מבינה?!״ אמרתי בדמעות בצעקות. בראנדון סתם לי את הפה עם ידו במהרה ״שקט מטורפת לי תשמע אותנו״ הוא אמר ודחפתי אותו  ״אל תגיד לי להרגע! לא אכפת לי שישמעו אותי יחתיכת זין!״.

״אמרתי לך שזה לא רעיון טוב לבוא לפה״ בראנדון אמר לאיאן בנזיפה ואיאן נאנח ״מה אני אעשה הילדים שלי מעניינים אותי״ איאן ענה לו ופשוט לקחתי את המנורה שהייתה ליד המיטה והעפתי עליו ״חתיכת דפקט! אם היא לא הייתה חושבת שאתה מת יכול להיות שהיא בכלל לא הייתה עושה את זה! מה היא צריכה ילדים כשהיא רק בת 18. היא עוד לא התחילה את החיים שלה בכלל! אתה מבין את זה?!״ צעקתי עליו וראיתי על איאן שהמילים שלי חלחלו לתוכו ״אתה הולך לספר לה הכל איאן! היא צריכה לדעת שאתה חי.״ אמרתי בקביעה והוא נאנח בלי לומר מילה.

״היא תשנא אותי״ הוא אמר פתאום וזה עצבן אותי. הוא צריך לחשוב עליה ועל הילדים שלו ובמקום זה הוא חושב על עצמו.
באתי לענות לו וראיתי שגם ברנדון בא לדבר אבל 4 נקישות דלת עדינות השתיקו את שנינו ״מה?!״ צעקתי מתוך הזעם שהיה בי ברגע הזה ״זאת אני״ דמעתי את קולה של לי והסתכלתי על הבנים שהסתכלו עלי מחכים לסימן ממני ״שניה״ אמרתי ללי והם רצו לכיוון חדר האמבטיה שהיה אצלי בחדר . הם נכנסו והכנסתי אותה ״הכל בסדר?״ היא שאלה אותי והסתכלתי עליה.
׳מה אני אמורה להגיד לה׳ חשבתי לעצמי. לא ידעתי אית אני אמורה להגיד לה שהוא שיקר לע ושהוא בחיים?
״סתם רבתי עם חברה בטלפון״ אמרתי בסופו של דבר והיא חבקה אותי ״אם יש משהו כאן״ היא אמרה והרגשתי דמעות חונקות אותי. הןא פשוט דפוק.