פרק 6

6.7K 187 11
                                    

״מה זה לי?״ הוא שאל אותי ונזכרתי בבטן ובידיים
פרק 6-
״זה כלום הכל בסדר״ אמרתי יושבת מולו בהלבשה תחתונה ״זה לא נראה כלום לי, מי עשה לך את זה?!״ איאן שאל והתחיל להשמע קצת עצבני וקם מהמיטה ״תרגע איאן הכל בסדר״ אמרתי לו מחבקת אותו ממאחור והוא הסתובב והסתכל לי על הפנים ״לי תורידי את האיפור״ הוא אמר ובלעתי את הרוק בחשש ״למה?״ שאלתי ״זה המזדיין הזה? שהרביץ לך אז?״ הוא שאל והנהנתי בחשש והוא משך אותי לשירותים ״תשטפי את הפנים. אני רוצה לראות כל מה שהוא עשה לך״ הוא אמר והסתכלתי עליו ״למה אתה רוצה לראות את זה?״ שאלתי הושפלתי את מבטי והוא הרים את ראשי מהסנטר בעדינות ״כדי לראות מה מגיע למזדיין הזה״ הוא אמר בטון יותר רגוע ונאנחתי.

נכנסתי לשירותים ושטפתי את האיפור מהפנים שלי ונגעלתי מעצמי , מהסימן הכחול על הלחי, ליד הפה, הפנס בעין ועלו לי דמעות.
יצאתי החוצה בחשש והוא הסתכל עלי בדאגה. ראיתי את כל העצבים שלו בגוף עולים, את הלסת שלו מתהדקת והידיים שלו מתאגרפות שכל הורידים מתחילים לבלוט ״אני אהרוג אותו!״ הוא צעק וקם מהמיטה ״אל תגע בו אנחנו נסתבך״ אמרתי מפחדת
״לא לי אל תגני עליו. תראי מה הוא עשה לך בגוף ובפנים! לא מגיע לו לחיות!״ הוא אמר כועס.
״תרגע בבקשה איאן זה לא פעם ראשונה ואם תתערב זה לא יגמר טוב״ אמרתי והסתכלתי לו בעיניים אבל זה לא עניין אותו מה שאני אומרת והוא פשוט יצא מהחדר בהליכה מהירה ועצבנית, לקח את המפתחות לאוטו אפילו בלי ללבוש חולצה עליו.
לבשתי מהר את השמלה שלי ורצתי אחריו ״איאן בבקשה!" אמרתי ואחד השומרים שם תפס אותי ולא נתן לי להמשיך ללכת ״את לא יכולה לעזוב את הבית״ הוא אמר וניסיתי לדחוף אותו ממני ״הוא יהרוג אותו!״ אמרתי בכעס והוא משך בכתפיים ״כנראה זה מגיע לו״ הוא אמר ״להרוג אנשים זה לא פתרון לכלום״ אמרתי בעצבים וניסיתי לדחוף את השומר ממני אבל ללא הצלחה.

אחרי בערך שעה דלת החדר של איאן נפתחה והוא נכנס עם תומר ישן על ידיו ״עוד מעט יגיעו כל התיקים שלכם והחפצים שלכם״ הוא אמר לי והניח את תומר על המיטה.
הסתכלתי עליו לא מבינה ומפוחדת טיפה ממה שהוא עשה ״הם מתים?״ שאלתי בשקט והסתכלתי עליו והוא נאנח ״משה כן, ליאת לא״ הוא אמר במן אדישות.
חשבתי שכשהוא יגיד את זה אני אכעס עליו או אהיה עצובה אבל במקום זה הרגשתי רק הקלה ׳את לא הולכת לקבל יותר מכות ולפחד׳ חשבתי לעצמי וחבקתי את איאן קוברת את פני בחזה שלו ״תודה״ אמרתי לו בשקט והוא חייך אלי.

״תלבשי את זה ותשני עם תומר הלילה ומחר אני רוצה שתלכי לבית ספר אל תבריזי שוב״ הוא אמר לי והביא לי חולצת פיגמה שלו. לא הייתי בבית ספר כבר קרוב לחודש וחצי. הקב״ס היה מעורב, הרווחה הייתה מעורבת ולבסוף ליאת ומשה הצליחו לשכנע אותם שאני צריכה לעבור ללימודים מהבית.
הסיבה שהפסקתי ללכת הייתה הם, הם לא היו נותנים לי ללכת, הם טענו שזה מיותר ושזה בזבוז של הכסף שלהם ושעדיף לעשות את המבחנים מהבית וכמובן לנקות אותו.

״אני לא חושבת שאני רשומה באיזה שהוא בית ספר״ אמרתי בהיסוס והחלפתי בגדים מולו וראיתי שהוא נושך שפתיים ״רשמתי אותך היום בחזרה לבית ספר הקודם שלך״ הןא אמר והסתכלתי עליו מבולבלת ״איך אתה יודע איפה למדתי?״ שאלתי והוא גיחך ״אני יודע הכל״ הוא אמר ונישק אותי. ״לילה טוב לי, אני אהיה בחדר ליד״ הוא אמר לי והלך לכיוון דלת החדר.

-איאן-
יצאתי מהחדר שלה וירדתי למרתף, שם אני בעצם עובד. ״אני הזהרתי אתכם שלא תיגעו בה יותר״ אמרתי כשנכנסתי וראיתי את משה וליאת קשורים באוויר שלידם שניים מהעובדים שלי. אני לא אוהב שלא מקשיבים לי״ אמרתי בכעס והלכתי לכיוונם ״אתם הולכים לשלם על זה״ אמרתי והם שניהם היו נראים מפוחדים. ״מתיאו תדגים על הגבר החתיך הזה כאן איך אני מטפל במי שלא מקשיב לי״ אמרתי לעובד שעמד ליד משה והוא הוציא סכין, מתחיל לעשות לו חתכים עמוקים וארוכים בפנים ומשה צרח מכאבים. ״עכשיו ליאת. אותך אני הולך לשחרר אבל אם אני אשמע שהתקרבת אליה או אל אח שלה את גם תסיימי ככה״ אמרתי, הוצאתי אקדח מהכיס שלי ויריתי למשה בראש והיא צעקה בבכי ״את מבינה?״ שאלתי אותה בעצבים והיא הנהנה בבכי ובפחד ״קח אותה מכאן מקס ומתיאו תיפטר מהגופה״ אמרתי להם והלכתי משם.

בבוקר הלכתי לחדר של לי וראיתי אותה ישנה. היא הייתה כל כך יפה והייתה נראית כל כך רגועה. ישבתי לידה במיטה ולטפתי את שיערה ״לי קומי יש לך בית ספר״ אמרתי לה והיא לאט לאט התעוררה ״בוקר טוב נסיכה איך ישנת?״ שאלתי אותה והיא חייכה אלי ״מעולה״ היא אמרה.
״יש לך מברשת שיניים, מסרק וכל מיני כאלו בשירותים בחדר שלך וכל הבגדים שלך ועוד כמה בחדר ארונות שלידו, כל הדברים של תומר בחדר ממול. תתארגנו והנהג יקח אתכם״ אמרתי לה והיא הנהנה ״תודה על הכל. באמת״ היא אמרה והסתכלה על תומר שישן לידה ״תומי קום יש בית ספר״ היא אמרה לו והעירה אותו ״מה זה המקום הזה?״ הוא דאל אותה ישנוני ״זה הבית של איאן חבר שלנו״ היא אמרה לו והוא ראה אותי וישר קפץ עלי בחיבוק וצחקתי.

-לי-
היה לי כיף לראות את תומר ככה שמח ולקחתי אותו לחדר שאיאן אמר להלביש אותו. נכנסתי לחדר הזה והייתה בו מיטת ילדים, מלא משחקים לתומר, מחשב וטלוויזיה, הרצפה הייתה מפרקט ועליה היה שטיח צבעוני. הסתכלתי על תומר והעיניים שלו נפערו ״זה זה החדר החדש שלי?״ הוא צעק בהתרגשות והסתכלתי על איאן לא יודעת מה לענות ״כן״ איאן ענה, הסתכלתי עליו לא מבינה ותומר רץ לבפנים.

״אז אני מבין שתומר מאשר. ומה את אומרת לי? תעברי לגור פה איתי?״ הוא שאל והחזיק לי במותניים.

אהבה אמיצהWhere stories live. Discover now