אהבה אמיצה

פרק 51

לי-
נכנסתי לחדר שלי וחשבתי על מה הולך לקרות בערב עם איאן.
הרצתי לעצמי בראש מליון תסריטים שונים שאני אפגוש אותו והוא יגיד לי שהכל היה שקר, שהוא היה צריך משהו, שאן מאיימת עליו, שאן גרמה לו לחשוב עלי משהו.
קיוויתי כל כך שזה יסתיים לטובתי ושהוא יחזור איתי ויגן עלי ועל הילדים שלנו אבל כן לקחתי בחשבון את הסיטואציות האחרות.

לקחתי דף ומעטפה והתחלתי לכתוב לו מכתב.
מכתב שלמקרה ומשהו יסתיים לא טוב ואני לא אספיק או לא אוכל לדבר איתו אז הוא יוכל דרכו לדעת את כל מה שהיה לי להגיד לו.
בזמן שכתבתי את המכתב הזה הרגשתי שהכל מציף אותי, כל הבלבול הזה, האהבה והכעס אליו, כל הרגשות והשאלות, הכל פשוט נשפך על הדף.
הכל עלה לי .
׳אוהבת, לילו שלך׳ סיימתי לכתוב ומשכתי באפי.
קפלתי את הדף והכנסתי אותו למעטפה ועליה כתבתי בגדול לאיאן.

שמתי את המכתב במגירה בחדר שלי ויצאתי מהחדר כדי להפרד מהילדים לפני הנסיעה שלהם עם אנזו.
תומר רץ אלי וחיבק את רגלי ״אני לא רוצה ללכת איתם לבד. אני רוצה שאת תבואי איתנו״ הוא אמר בקול החמוד שלו וראיתי את נטלי באה מאחוריו.
התכופפתי אליו וגרמתי לו לעזוב לי את הרגל ״אל תדאג עוד יומיים או אפילו כבר מחר אנחנו נפגש שוב" אמרתי לו וחבקתי אותו.

״ומה אם יקרה לך מה שקרה לדוד של רובי?״ הוא שאל בלי לשחרר את החיבוק והסתכלתי על נטלי שמאחוריו ״מה רובי אמרה לך שקרה לדוד שלה?״ שאלתי אותו והוא חיבק אותי עוד יותר חזק.
״היא אמרה שיסמין אמרה לה שלקחו אותו למתחם לאדמה והוא לא יחזור יותר אף פעם ושרק בלב שלה הוא עדיין יהיה אבל אני לא רוצה אותך רק בלב שלי״ הוא אמר והעמדתי אותו מולי וראיתי את עיניו אדומות מבכי.

״תומר אני הבטחתי לך כבר אני אף פעם לא אעזוב אותך ואתה אף פעם לא תשאר לבד״ אמרתי ונשקתי את ראשו.
״בנתיים תלך עם נטלי והתאומים ותעזור לה איתם כמו שעזרת לי השבוע הם צריכים אותך גם״ אמרתי לו והוא הנהן ״אני אשמור עליהם!״ הוא אמר וחבקתי אותו ״אתה אלוף״ אמרתי לו והוא חיבק אותי שוב.

הוא התקדם לרכב ונטלי הסתכלה עלי ״את בטוחה במה שאת עושה?״ היא שאלה והנהנתי ״את עדיין יכולה להתחרט ולבוא איתנו״ היא אמרה ועמדתי בראשי לשלילה ״לא״ אמרתי בקביעה ונאנחתי.
״אני רוצה להבין מה קורה פה. אני לא מסוגלת להאמין על עיוור לזה שאיאן פשוט החליט להתחתן עם המכשפה הזאת זה לא הגיוני״ אמרתי והיא הנהנה בחיוך קטן ״אני מבינה. תשמרי על עצמך לי״ היא אמרה וחבקה אותי.

אנזו הגיע והוא החזיק את המנשא של התאומים. הסתכלתי על זה והם היו ערים ורגועים. הוא הניח את המנשא על הרצפה והתכופפתי אליהם ״אני אוהבת אתכם״ אמרתי להם בשקט ונשקתי את ראשיהם ״תשמור עליהם אנזו״ בקשתי ממנו והוא הנהן באדישות והמשיך ללכת לכיוון הרכב גם כשנטלי אחריו.