אהבה אמיצה

פרק 10

הוא יצא מהחדר הזה וכעסתי עליו כל כך.
׳למה טסתי איתו בכלל? מי הוא חושב שהוא חתיכת מטומטם׳ חשבתי לעצמי ופתחתי את הכורסא למיטה וניסיתי לישון.

״לי הזמינו אותך לחדר 6״ מישהו מהבר אמר לי והלכתי לשם. לבשתי את הסט הכסוף שלי שכולם אהבו ונכנסתי לחדר וראיתי שם את המנהל של המועדון ואח שלו והם הסתכלו עלי במבט מרושע וקמו לעברי בצורה מפחידה ״תעזבו אותי! אל תתקרבו אלי!״ צעקתי והתעוררתי בבהלה. הבנתי שזה רק סיוט וראיתי שאנחנו עדיין במטוס.

אחרי עוד שעה  שמעתי את הצליל של החגורות וראיתי שהתאורת חגורות נדלקה, הפכתי את הכורסה הזאת בחזרה למצב של כיסא וידאתי את עצמי והשומר הזה שלו התיישב לידי בלי להסתכל עלי.
״אנא חגרו חגורות בבקשה אנחנו מתכוננים לנחיתה״ שמעתי את הקול של הטייס ברמקולים והתחלתי שוב לפחד אבל הפעם לא היה לי את איאן לידי.
היד של השומר הייתה קרובה אלי ותפסתי אותה חזק כשהמטוס התחיל שוב להיות בשיפוע  ולא הסתכלתי לבחוץ , הרגשתי שהציפורניים שלי נעוצות לו בעור ״מה את עושה מטומטמת?!״ הוא שאל בטיפה כעס ובלבול וניסה להוזיז את היד מכאב אבל כשראה שאני מפחדת הוא השאיר.

אחרי משהו כמו דקה וחצי שמעתי בום וקפצתי אבל אז הרגשתי שאנחנו נוסעים ישר והבנתי שנחתנו.
״נחתנו הכל בסדר״ הוא אמר לי ושחררתי לאט את היד, הסתכלתי על היד שלו וראיתי שכנראה נעצתי בו ציפורניים חזק מדי, ירד לו דם. ״סליחה״ אמרתי בשקט מובכת והוא הנהן ״הכל בסדר״ הוא אמר וכשהמטוס עצר הוא נעמד ״בואי צריך ללכת״ הוא אמר וקמתי אחריו טיפה רועדת מהנחיתה.

ירדתי מהמטוס ביחד עם רוי וראיתי שאיאן, האיש הזה שרב איתו ושאר העובדים כבר למטה עומדים ליד חמישה רכבים ואיאן עדיין היה נראה עצבני.
האיש שרב עם איאן בא אלי והושיט לי את ידו ללחיצה ״אני חואן אבא של איאן״ הוא אמר לי באנגלית ״אני לי״ אמרתי ולחצתי את ידו ״אני יכול להזמין אתכם לבית שלי להכיר אותך יותר?״ הוא שאל אותי והסתכלתי על איאן והוא סימן לי עם הראש לא ״כן בטח״ אמרתי לאבא שלו כדי להתגרות באיאן וחייכתי חיוך קטן ״מעולה אז בואו נלך״ הוא אמר ונכנס לאחד הרכבים, איאן בא לי ומשך לי ביד ״את צא מפסיקה לעשות טעויות ולא תהיה לי דרך בסוף להוציא אותך מזה״ הוא אמר בטון טיפה יותר רגוע מאיך שהוא דיבר אלי מקודם.

״אל תתנהג אלי כאילו אני הזונה שלך ליד אנשים ואז אני אקשיב לך״ אמרתי טיפה עצבנית והוא נאנח והצביע אל אחד הרכבים ״תכנסי לאוטו הזה ואגב אנחנו בספרד״ הוא אמר בלי להתייחס למה שאמרתי והסתכלתי עליו לא מסינה ״ספרד?! מתי אנחנו נחזור? תומר צריך אותי שם״ אמרתי והסתכלתי עליו ״הזין חטף לי את המטוס והטיס אותנו לכאן אני אדאג שנחזור מחר״ הוא אמר והתקרב אלי לנשק אותי ובמקום לתת לו הזזתי את ראשי ונכנסתי לרכב בכעס למושב מקדימה ׳סליחה אחת ואני ישר אחזור אליו׳ חשבתי לעצמי בכעס ואיאן נכנס למושב הנהג והתחיל לנסוע אחרי האוטו של אבא שלו.