אהבה אמיצה

פרק 79

איאן-
כל הגוף שלי בער מעצבים ״לאן הבחורה הזאת כבר יכולה ללכת?!״ צעקתי בכעס.
כבר 4 שעות עברו והיא לא חזרה הביתה, היא פשוט נעלמה.
הרכב שלה היה מאובן באיזה מתחם קניות אבל היא לא הייתה שם.

״אם משהו קרה לה אני אשתגע, אני אאבד את זה, אני לא אעמוד בזה שוב״ אמרתי בכעס. ״היא תרגע, היא תבין שלא משנה באיזה דרך לפחות הוא מת והיא תחזור, היא גם תעריך את זה שאתה עשית את זה במקומה למרות שלדעתי יש משהו מעבר״ אמיל אמר ו רעדתי את רגלי בכעס.

״היא לא הייתה איתנו, היא הייתה נסערת מדי, העיניים שלה היו מלאות באש, שום הכלה ושום הבנה היו בהן״ אמרתי בכעס.
״הוא אמר לה משהו, הוא שוב נכנס לה למוח״ המשכתי מנסה להבין מה היה פשר ההתנהגות הזאת, היא הייתה כל כך לחוצה ואגרסיבית, היא לא ראתה בעיניים.

אמיל הדליק סיגריה לשנינו, דאגתי לה, פחדתי שתסתובב שם לבד בחוץ עם כל הסערת רגשות הזאת שראיתי אותה בה.
כל הבלאגן הזה רק כי עשיתי את זה במקומה? כל ההעלמות הזאת והזעם הזה בגלל זה?
״לא אין מצב שהיא הגיבה ככה רק כי הרגתי אותו במקומה״ ״הוא אמר לה משהו ששבר אותה״ אמיל אישר את המחשבות שלי.

הטלפון שלו התריע על הודעה שהוא קיבל, הוא הסתכל ונהיה דרוך.
״זאת היא?״ שאלתי בתקווה והוא הנהן, מוסר אלי את הטלפון שלו.
׳אם אני שולחת לך מיקום רק אתה מגיע, בלי אף אחד אחר?׳
ההודעה הזאת עצבנה אותי יותר, היא עדיין לא סומכת עלי, היא מעדיפה את הטמבל הזה עלי.

לא רציתי להתעסק איתה כשהיא במצב הזה, רציתי להאמין שאם היא קראה לאמיל ולא לי יש איזה שהיא סיבה.
״תלך, תעדכן אותי בהכל ואם יש בעיה אני זמין״ נתתי את ההוראה ביאוש ובכעס.

לי-
״עוד שוט!״ אמרתי לברמן והוא צחק ״נסיכה את כבר פה שלוש שעות, איך הכבד שלך עדיין שורד?״ הוא שאל וצחקתי ״גם אם תנסה להפיל עלי טיל, אני אשרוד! כזאת אני- שורדת״ אמרתי צוחקת שיכורה.
״עכשיו אתה שותה איתי״ קבעתי והוא חייך והניח 2 כוסות צייסרים.

״מה אנחנו שותים?״ שאלתי אותו ופזרתי את שיערי ״את שותה מים, אני שותה וויסקי״ הוא אמר ומזג לכוס אחת מים ולכוס השנייה וויסקי.
״וויסקי סינגל מאלט, איכותי״ אמרתי לו והוא היה נראה מופתע.
״עבדתי במועדונים וברים לאיזה תקופה״ אמרתי לו והוא הנהן מבין, ״היית ברמנית?״ הוא שאל וצחקתי מנידה בראשי לשלילה.

״אז?״ הוא שאל ומשכתי בכתפי ״תנחש״ אמרתי והוא התחיל לזרוק מאבטחת, מנקה, מפיקת אירועים ושללתי הכל.
״הייתי חשפנית״ אמרתי ושתיתי לו את הצייסר ״לחייך״ אמרתי והוא היה נראה מופתע.

״את עובדת עלי״ אמרתי וצחקקתי ״אני לא!״ אמרתי.
״איך קוראים לך?״ הוא שאל וחייכתי ״לי״ ״שם מיוחד״ הוא אמר וגלגלתי את עיני ״שם משעמם״ אמרתי.
״אז מה מביא אותך לכאן? לבר שלי באמצע שבוע ולאלכוהול ללא הפסקה?״ הוא שאל וחייכתי.