האחו שמעבר לגדר

38

פרק 38:

"בל! בל!" מייק רדף אחרי ולבסוף תפס בידי "לאן את הולכת?"

"ללונה כדי שתאמר לה שזה לא נכון!"

"אבל בל.."

"בלי אבל מייק בבקשה ,ראית אותה? היא עם כריסטינה!"

"עם כריסטינה?...לונה?"

"כן,זוכר את כל הפעמים שדמיינו את לונה בבית הספר הקודם שלה וכמה מקובלת בטח הייתה. טוב אז עכשיו זה קורה וזה נוראי!"

"אני אדבר איתה בל"

"ואתה תחזור בך" הוא נאנח "מייק אני מצטערת אבל זו לונה"

"בסדר אני מבין" הוא התקרב אלי והזיז שערה מעיני

"ודי מייק"

"די עם מה?"

"עם זה," ליבי פעם "אתה חייב להפסיק להתקרב אלי ככה ולהתנהג ככה"

"בל.."

"לא," התרחקתי ממנו "אני רצינית" הלכתי משם הכי מהר שיכולתי לפני שאתחרט . זה נוראי לעשות את זה אבל אני מתחילה להרגיש משהו משונה כלפי מייק וזה לא מוצא חן בעיני

בגלל החוק החדש לשעת צרה אני נשארתי בבית . בלי אפשרות נוספת עשיתי שיעורים בספרות ושירה .

לא יכולתי שלא להביט כל הזמן בחלון בתקווה שאריק יכנס משם אבל הוא לא נכנס,רוח קרה נשבה מהחלון והעיפה את הוילון כך שכל פעם סובבתי את ראשי אבל תקוותי נופצו ששום דמות לא הופיע.

הבטתי במכשיר הקשר ,שום שיחה לא מלונה ולא ממייק.

חשבתי על להתקשר אליו ולהתנצל אבל משהו כל פעם עצר אותי. אני לא מבינה אני מקנא כשהוא עם קטלין אבל לא יכולה להביט בו כשהוא קרוב אלי כל כך

קראתי את השיר של זוהרה 'נמיייה בחלומי' בדיוק כששמעתי צחקוקים מהחלון,בהתחלה זה נשמע נורמאלי אבל אחרי זה נפל לי האסימון והבנתי שאסור להסתובב כלומר מישהו עובר על החוקים ולא עושה כל כך מאמץ להסתיר את זה.

קפצתי מקצה המיטה אל כיוון החלון והבטתי. ישר הבחנתי בליונל מחזיק בקבוק שתייה אחד ואוחז בידה של מישהי שצל היה עליה. אחריו כריסטינה והחבר החדש שלה ועוד כמה ילדים מיא' . היה ברור שהם חצי שתויים ומתכוונים להמשיך,זה לא הפתיע אותי מה שהפתיע אותי היה הילדה שליונל אחז בידה,כי ברגע שהסתובבה לאור יכולתי לראות את שערה הבלונדיני והקצר וגופה הקטן צמוד כל כך לגופו של ליונל .

ידעתי שאסור לי לצאת אבל גם ללונה אסור והינה היא שם שותה לה ומבלה בחוץ. הם היו בדרכם לעץ הנדיב אני בטוחה בכך . יצאתי מהחלון וישבתי על עדן החלון. אני לא יודעת איך אריק עושה את זה כל הזמן כי זה נראה כל כך מפחיד.

נשמתי עמוק ועצמתי עיני,אני אנחת בשיח שם אני אנחת ואני יהיה בטוחה.

בנשימה אחת קפצתי למטה . נחתי על השיח אבל לא בצורה טובה והתגלגלתי אל השיחים