"איך אתה יודע?"
"אני פשוט יודע"
"מה עלי לעשות?"
" לכי אליו הוא זקוק לך"
"אבל אסור לצאת"
"זה בסדר,תצאי ותחמקי כמו שאת יודעת לעשות ,קדימה איז אל תבזבזי זמן" הנהנתי בצייתנות והתקדמתי לעבר הדלת
"תודה דין"
"איז" הוא תפס בידי לפני שיצאתי מהדלת ומשך אותי אליו. דין חיבק אותי חזק כל כך ואני יכולה להישבע שהרגשתי טיפה נוחתת על כתפי. משהו קורה וזה לא מוצא חן בעיני
"תשמרי על עצמך" הוא לוחש "את האחות הקטנה הכי טובה שיכולתי לבקש"
"דין,מה קורה?"
"כלום,פשוט הרגשתי צורך לומר לך את זה" הוא הניח את ידו על ראשי ובילגן את שערי "לכי" יצאתי במהירות מהחדר. יכולתי להבחין בנורה ליד שולחן העבודה שלה ועברתי את חדרה בשקט.
יצאתי מהבית מהר,לא היו הרבה עושקי שלום בסביבה אז להתחמק לא הייתה בעיה כל כך גדולה .
חוץ מזה מייק גר מרחק ריצה ממני. התחלתי לרוץ לביתו ,מה הם כבר עשו לו? איך הוא בצרות? אני חייבת להגיע אליו בזמן.
בדרך לא עברתי שום עושק שלום,כנראה הם סומכים על הפחד שלנו מהם שלא נצא החוצה.
הגעתי לדלת ביתו של מייק. עטיפת הדלת שמקנה לה צבע של עץ כבר חצי מקולפת והקירות בבית סדוקים. אמרתי למייק שהוא צריך לבקש מאימו לעבור מקום אבל הוא חשוב לה מידי בגלל אביו.
שלוש דפיקות בדלת ואין מענה. אני דופקת שוב עוד שתי דפיקות וג'ורג' הקטן פותח לי את הדלת. הוא לבוש באוברול שאני מזהה שהיה שייך למייק כשהיה קטן ושערו אסוף בקוקו קטן
"בל!" הוא קופץ עלי ומחבק אותי,עד כה לא נראה שמשהו לא בסדר.
"איזבל" לוסי מופיעה אחריו,על חולצתה סינר שרשום בו "האמא הכי טובה בעולם " היא מנגבת את ידיה בו ולוחצת לי את היד בחיוך
"את צריכה לבוא יותר,את מוזמנת לארוחת צהריים אם את רוצה"
"תודה רבה" היא לא יודעת על האיסור לצאת מהבית? ואם כן למה היא לא שואלת לגביו?
"מייקל למעלה,מכין שיעורים "
"תודה" קדתי קידה קטנה ועליתי אל חדרו של מייק.
הדלת הייתה פתוחה כמו תמיד וזה מה שאהבתי בבת של מייק,כל משפחתו היו מאוחדים ,אף אחד לא היה סגור בחדר שלו או בעבודה ולא היו סודות.
"מייק" נכנסתי.
הוא היה מופתע לראות אותי,במיוחד בגלל האירועים האחרונים "אתה בסדר" ניגשתי אליו וחיבקתי אותו. לשנייה פחדתי שעשו לו משהו,שפגעו בו
"למה שאני לא יהיה בסדר?"
"דין בא אלי נסער ואמר שאתה בצרות,חשבתי אולי תפסו אותך או גילו אותנו "
"לא אני בסדר,למה שדין יאמר לך משהו כזה?"
"אני לא יודעת,אולי הוא סתם עבד עלי. טוב אז אם אתה בסדר אני אלך" קמתי ממיטתו והלכתי אל הדלת
"בל" הוא קם "אני באמת מצטער,אבל המחשבה שהוא כמעט פגע בך הרתיחה אותי" אחזתי במשקוף של הדלת מוכנה לצאת מפה ואולי לנטוש את הסיכוי היחיד שנחזור להיות חברים טובים,אז איך יכולתי לעשות זאת?
"הרסת הכל מייק,אתה הרסת הכל"
"אני יודע ואני באמת מצטער,את חשובה לי ואת בחרת בו,זה פגע בי"
"אני לא בחרתי בו אני-" נאנחתי "אוקי נעזוב את זה,משלימים?" חייכתי לאור המחשבה
"משלימים" הוא השלים את הזרת שלי ואז משך אותי אליו וחיבק אותי "אני כל כך שמח" הוא אמר אל תוך כתפי.
התיישבנו על המיטה וזה הרגיש כמו פעם,רק אני והוא חולקים חוויות
"אז איך עם לונה?"
"בסדר,מוזר קצת אבל אנחנו מצליחים להסתדר"
"ואמא שלך,היא מקבלת אותה כחברה שלך?"
"אמא שלי תמיד אהבה את לונה,כמובן שהעדיפה אותך" הוא חייך בביישנות
"הצלחנו להבריח את אריק ברגע האחרון" שיניתי נושא "זה היה כל כך מפחיד אבל לבסוף הוא ברח "
"הם חסמו את הגדר,כלומר לא חסמו הם שומרים שם בסתר מחכים שהוא יחזור"
,"הוא לא,הוא הבטיח לי" ראיתי חיוך קטן עולה על שפתיו
"אני בטוח שהוא יבוא לחפש אותך,הוא באמת אוהב אותך בל"
הנדתי בראשי "הוא יודע שהוא לא יכול לחזור,וזה בסדר. השלמתי עם העובדה שלא אראה אותו שוב"
"אני באמת מצטער בל,אני יודע כמה זה היה-"
"בבקשה תצאו לי מהבית" קולה הרם של לוסי קטע את מייק "אמרתי לכם שהיא לא פה" מייק הביט בי בפחד ואני הבטתי בדלת,איכשהו שינו הבנו שמדובר בי ושאלו לא חדשות טובות.
ישבתי שם מחכה שיבואו ויקחו אותי
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
