"לא,לא לא לא לא!"
"איזבל"
"אבל אם זה של לילה זה אומר שנורה לקחה את זה ממנה,וזה אומר-"
"שהיא הייתה איתה כשהרגו אותה "
אחזתי בשרשרת חזק בידי. אריק הושיט יד אל אותה היד שאחזה בה
"איזבל אני צריך שתתני לי את השרשרת הזו" משכתי בחזרה את ידי והצמדתי אותה אל גופי
"אני לא יכולה"
"איזבל אחי נהרג בשביל השרשרת הזו,אני נמצא פה רק בשביל השרשרת הזו "
"אני לא יכולה אריק"
"את לא מבינה מה את עושה ,זו גנבה איזבל"
"נורה לא יודעת שלקחתי אותה,ואם היא תחפש אותה? היא תתחרפן אם לא תמצא אותה"
"השרשרת הזו חשובה לנו,בדיוק כמו הצמיד שהיה לך"
"מצטערת אריק"
"היי ילדים!" עושק שלום התקרב אלינו פתאום בצעדים גדולים. הוא כנראה ראה את השרשרת,הוא בטוח ראה את השרשת,הכנסתי אותה במהירות לתוך התיק שלי אבל אין לי ספק שאם הסתכל בזמן שדיברנו הוא ראה אותה וזה אומר שאנחנו בצרות
"מה אתם עושים כאן? יש לכם שיעור!"
"אמא שלה נפצעה אז יצאנו לחפש אותה"
"מיהי אמא שלך ילדונת?" הבטתי בו,הוא היה גדול ושמן ועיניו החומות היו ריקות כל כך. פחדתי שראה את השרשרת "ילדונת!"
"אני מצטער" אריק התקדם ונכנס ביננו "היא פשוט כל כך נלחצה ששמעה את זה אבל הסתבר בסוף שטעו בילדה,היא עדיין בשוק" הצלחתי רק להנהן
"טוב,תחזרו לכיתה שלכם" למרות הכל לא נראה לי שהוא השתכנע. הבטתי לאחור וראיתי שלוחש לבחור השני משהו והוא מהנהן וחיוך קטן על פניו. חששתי.
"איזבל את חייבת לתת לי את השרשרת" הוא לחש בזמן שהתקדמנו לבית הספר
"אני לא חייבת לך כלום,מאיפה אתה יודע שהיא לא שלה"
"תסתכלי עלייה טוב" הוא נעצר ונעמד לפני "התליון,מה הצורה שלו?"
הבטתי בתליון "ירח" אמרתי בעצב כי הבנתי איך זה נשמע. אריק הביט בי בעיניו הכחולות ,מתוסכל כל כך שלא מצליח לשכנע אותי. אבל איך אוכל לתת לו את התליון? מלבד זה שנורה תגלה שנעלם אריק לא ירצה להיות פה יותר,מה יהיה עלינו?
"מצטערת אריק,אני לא יכולה לתת לך אותה" לא יכולתי להביט בעיניו,הוא נשם עמוק
"את לא מבינה שבגלל השרשרת הזו דרטניאן מת?!" הוא נתן אגרוף לעץ הקרוב והשאיר את ידו שם אבל יכולתי לראות שעשה שקע קטן . מעדתי טיפה לאחור מהבהלה, הוא עצם את עיניו ונשם שוב עמוק ,הוא כעס ואני פחדתי
"איזבל בבקשה" הוא אמר בקול רגוע שהתערבב עם עצבים "תחשבי בהיגיון,בגלל אמא שלך לילה מתה"
"נורה לא הייתה עושה משהו כזה"
"אז למה היא נפגשה איתה באמצע היער? למה היא לא עשתה כלום כדי לעזור לה? למה השרשרת של לילה נמצאת בידיים שלה עכשיו?"
"אני לא יודעת אריק,אני אשאל אותה" הוא הניד את ראשו וחיוך עלה על פניו
"כמה טיפשה את יכולה להיות איזבל? היא אשמה במות של איזבלה ולילה ואת מכפה עלייה"
"אני לא!"
"אז תביאי לי את השרשרת" הבטתי בו,עיניו כבר לא הראו לי את אריק אלא מישהו שנכנס בו טירוף . הנדתי בראשי "איזבלה,תביאי-לי –את-השרשרת" הוא הושיט ידו אבל אני המשכתי להניד. אחזתי חזק יותר את השרשרת והצמדתי אותה לליבי "איזבלה!" הוא קפץ עלי
"היי!" לפתע אריק עף אחורה אבל הצליח להתייצב לבסוף "מה נראה לך שאתה עושה?!" אריק הביט בי בכעס אבל אני רק עמדתי שם והשרשרת הדוקה לליבי . אריק הידק את שפתיו הלך כמה צעדים אחורה ואז הסתובב ורץ משם.
"את בסדר איז?" דין הסתובב אלי ואחז בכתפיי
הנהנתי בשקט,עדיין לא מעכלת את מה שקרה כאן עכשיו,את זה שאריק השתגע כל כך
"היי" דין חייך והתכופף טיפה אליי "את בסדר אחות קטנה" הבטתי בעיני הירוקות משתקפות בעיניו החומות עם טיפת השחור בהן והרגשתי איך רגשותיי גואים בי ,אין מצב שאני בוכה ליד דין .
"נחזור הביתה?" דין התיישר בילגן את שערי וחייך
"קדימה" הוא אמר
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
