התקדמנו אל אמצע האחו,אור הירח היה האור היחיד ששטף את המקום,היום יש ירח מלא
"אני מצטערת" אמרתי לפתע
"אין לך על מה" אריק עמוד ומביט בי ,
בחנתי כל תו בפניו,כל גומה קטנה,כל נקודת חן,שריטה -בידיעה שלא אראה אותו שוב וזה מה שישאר לי-זיכרון.
"קח" הושטתי את ידי. הוא הושיט את ידו אלי .
הנחתי את כף ידי ובתוכה הצמיד על ידו ועזבתי. יכולתי להרגיש בכל המטען של הפראים משתחרר ממני ואז לפתע חוזר. הוא קפץ את ידי בין שתי ידיו והצמיד עדיין צמודה לכפי
"אני רוצה שזה ישאר אצלך" הוא אמר "שמשהו ממני ילך איתך"
הרמתי את עיני ומבטינו נפגשו .
איך אני אמורה לשכוח את כל מה שעברתי בשנה הזו? איך אני אמורה להמשיך את חיי כאילו כלום לא קרה?
"אני רוצה לברוח איתך" פלטתי "אבל אני לא יכולה,הייתי יכולה לעשות את זה בעבר אבל עכשיו אם אני אעזוב המשפחה שלי תענש במקומי ..ואני לא יכולה לחיות עם עול כזה"
"אני יודע" הוא לחש
"אני לעולם לא אשכח אותך אריקאן" אמרתי והוא גיחך למשמע שמו המלכותי
"אני לעולם לא אשכח אותך איזבלה" אריק תפס את הסנטר שלי בידו והטה את פני מעלה "אני מקווה שניפגש יום אחד" הוא הרים את ידיו ובעזרת האצבע מחה לי דמעה שזלגה על הלחי. הצמדתי את כף ידו ללחיי והרגשתי בחמימות וברכות שבידו
"אני יעשה כמיטב יכולתי" אבל שנינו ידענו שזה לא אפשרי,לעולם לא ניפגש.
"איז" דין צעק לי מרחוק
"אני חייבת ללכת"
"היה נעים להכיר אותך איזבל" הוא קד קידה ונשק לידי
"אני אתגעגע " השבתי והלכתי לאחור משאירה אותו ואולי את עברי מאחורי.
עברתי את הגדר ונתקלתי בדין
"קדימה חייבים לחזור" הוא אמר וחזרנו במהרה הביתה.
מעניין מה יקרה בבוקר כשיגלו שהוא נעלם,מעניין מה יחשבו.
אני לא יכולה לחכות למחר,אני נכנסת למיטה מבלי להתקלח או להתלבש,פשוט נכנסת למיטה.
מה שיהיה מחר יקבע אם נתפסתי או לא,ואני מקווה שיבינו,אני מקווה שיחשבו שפחדתי ממנו כל כך שלא יצאתי מהבית עד שווידאתי שנהרג,עלי לשחק אותה פגועה ונואשת זו האיזבל שתקום מחר,איזבל שכועסת על הפרא ששיטה בה.
אריק נשאר מאחור,ואולי זה יותר טוב ככה
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
