73

544 38 4
                                    

"אבל..איך? הוא היה אצל לוסיאן הוא זה שלקח אותו ממני"

"כן אבל במסיבה שמתי לב אליו כשקטלין דיברה עם לוסיאן באוהל שלו ולקחתי אותו ,ידעתי שהוא חשוב לך בצורה כשלהי"

האמת הוא כן היה חשוב לי נורא,הרגע בו הפרא בטח בי עד כדי כך שנתן לי את הצמיד שלו-הצמיד שאסור להם בשום פנים ואופן לתת לזר ועוד לא למתיישבת הרגשתי את הקשר בינינו וזה גרם לי לקוות שכל עוד הוא אצלי הפרא ההוא עוד בחיים

"אתה יודע שלוסיאן יהרוג אותך אם יגלה נכון?" הבטתי בו

"אני לא מפחד ממנו" הוא חייך אלי.

הבטתי שוב בחרוזים הכחולים והאדומים שמשתלבים בצורה יפה כל כך וליבי פעם בחוזקה . באמת שאם לוסיאן היה רואה אותו עושה את זה הוא היה הורג אותו. כזה הוא שתלטן . אני לא מבינה איך קטלין מעריצה אותו כל כך .הבטתי בצמיד ובחנתי אותו-

הצבעים שלו,הצורה שלו,הכל נבנה ותוכנן כדי לתאר את אשיותו של הפרא הלובש אותו. ככה לפחות זכור לי שאריק אמר . מעניין אם הייתי פרא איזה תכשיט היו מכינים לי,מעניין אם איזבלה באמת הייתה נפלאה כמו שאריק מתאר אותה ואולי אם היא הייתה חיה עד עכשיו אריק היה איתה ולא עם איימי ארוסתו האמיתית ,לרגע הבזק חזר לראשי. רצתי באחו וילדה צעירה עם קוקו גבוהה מאוד ועיניים שחורות הביטה בי והושיטה את ידה אליי. הושטתי בהיסוס את ידי חזרה והיא אחזה בה חזק ורצה איתי עד לקצה של צוק.משם רק נפלנו אל תהום עמוק

"בל?" מייק הביט בי מודאג

"החלום שלי חזר פתאום"

"לא הבנתי"

"חלמתי אתמול חלום עכשיו נזכרתי בו,הוא מרגיש כל כך אמיתי כמו..כמו זיכרון ישן "

"בל ,הכל בסדר?"

"אני לא יודעת ,אני מרגישה שאיבדתי את איזבל הישנה,אני מרגישה שאני רוצה להיות מישהי אחרת,אני רוצה להיות איזבלה"

"איזבלה?"

"סיפור ארוך,מישהי שהייתה פעם אצל הפראים ונעלמה . אולי ....אולי זו אני"

"בל תפסיקי לדבר שטויות,רק אתמול ראית את ההורים שלך "

"אבל מה אם-"

"בלי מה אם בל,את לא פרא את מתיישבת,את אחת משלנו תפסיקי להכניס לך את השטויות האלה לראש,מי שזו לא תיהיה האיזבלה הזו את הרבה יותר טובה ממנה "

הבטתי בו והוא הביט בי . הוא נאנח ושם את זרועו על כתפי "מצטער בל פשוט קשה לי לראות אותך ככה,עברת מלא השנה ולא מגיע לך לסבול מזה"

"לפעמים אני רוצה לברוח לשם" הבטתי אל האחו שמעבר לגדר "ולא לחזור,פשוט להשאיר את הכל מאחור " אמרתי בהתרגשות "ולפעמים" קולי ירד "לפעמים אני רוצה לחזור למה שהייתי קודם כי אולי לא הייתי מאושרת אבל ידעתי מי אני " מייק הסתובב אלי וחפן את פני בידיו הגדולות "את איזבל לירוי,הבת המאומצת של נורה וג'ייק לירוי ואחות של דין,החברה הכי טובה של מייקל סלים ושל לונה הארט ,תמיד את תהיי אותה בל אז תפסיקי לחפש משמעות אחרת "

"תודה רבה לך מייק" אמרתי וקפצתי עליו חיבקתי אותו חזק כל כך שהוא בקושי דיבר

"בבקשה בל" הוא אמר וקולו מכווץ הרחקתי את ראשי מצווארו והבטתי בו . הוא כל כך חמוד וכל כך אכפתי,הרגשתי שאני לא יכולה להתנגד עוד למה שיש ביננו למרות שזה יכול להרוס הכל. ואני בטוחה שגם הוא הרגיש כך כי התקרבנו יותר ויותר

"איזבלה?"

האחו שמעבר לגדרWhere stories live. Discover now