שנינו סובבנו את ראשנו במהירות ,עבר בי הפחד שזו לונה ,האמת שהייתי בטוחה שזו תיהיה לונה משום שזה מה שבדרך כלל קורה בטלנובלות או סדרות רומנטיות אבל למזלי אני לא חיה בסרט כלשהו או סיפור
"דין" קימצתי את שפתיי
"נורה אמרה להביא לך את הצלחות" הוא הביט במייק במבט כעוס ואולי אפילו מפחיד והניח את הצלחות על השולחן בזלזול .
"ואני חושב שהיא ביקשה שתמשיכי לקשט" ואת זה אני בטוחה שהוא המציא כי כבר סיימתי כמעט לקשט
"זה בסדר אני אסתדר עם הצלחות" מייק חייך חיוך מבוייש וחילק את הצלחות בזמן שאני ודין חזרנו אל הסלון
"דין-"
"לא,אני לא רוצה לשמוע " הוא נזרק על הספה והדליק טלויזיה
"דין אתה רוצה לטעום את הציפוי?" נורה שאלה
"לא,נהרס לי התיאבון" הבטתי בו בכעס אבל הוא לא החזיר לי מבט . תליתי עוד שלושה קישוטים כשדפיקה בדלת נשמעה. בדיוק הייתי על הסולם ותליתי את שלט "חג הנוצר" הגדול
"דין אתה יכול-"
"לא"
נאנחתי וירדתי מהסולם. פתחתי את הדלת וקפאתי,אלה היו ההורים שלי,ה-הורים שלי .
"שלום" אמרתי בחיוך עוקצני
"הו איזבל זה נפלא לראות אותך שוב" חיוכה היה גדול והיא מעכה אותי לחזה שלה "כל כך הרבה שנים שלא ריאתי אותך ועכשיו אני חושבת עלייך כל היום" היא מחתה את הדמעה ונכנסה "נחמד לפגוש אותך שוב" הוא הניח את ידו הגדולה על ראשי ובילגן לי את כל השיער,חייכתי בכוח וגם הוא נכנס פנימה.
"רגע!" שמעתי לפני שסגרתי את הדלת
"לונה" אמרתי בהפתעה ,קוויתי כל כך שלא תגיע
"מייק פה כבר נכון?"
"כן" אמרתי,שכחתי שהיא עדיין לא יודעת שאני יודעת עליהם
"אממ בל" היא אמרה לי בזמן שנעלתי את הדלת
"כן לונה?"
"אני ומייק ביחד,זתומרת ביחד ביחד. אני מקווה שאת לא כועסת" היא נראתה כמו אחת שביקשה אישור על כך שיש לה חבר וזה עצבן אותי כל כך
"בטח שזה בסדר,למה שזה לא יהיה?"
"כי את יודעת הוא-"
"לונה!" מייק צץ מהמטבח ורץ אל שתינו "יש לי הרגשה שזה הולך להיות חג טוב" הוא חיבק את שתינו ולונה גם חייכה אבל אני רק הבטתי בה בכעס,לא מבינה שמה שאני עושה זה בעצם לבגוד בחברה הכי טובה שלי
"כולם לשולחן!" נורה צעקה בחינניות ובתור נכנסו כל אחד והתיישבנו בכיסא.
התכוונתי לשבת ליד מייק כמו כל שנה
"אה בל" לונה לחשה מאחורי והסתובבתי אליה "אני יכולה לשבת השנה ליד מייק? מאחר ואני חברה שלו" היא חייכה חיוך מבייש ושוב עצבנה אותי בכך שמבקשת רשות
"זה בסדר אני יישב באמצע" מייק נדחף לשיחתנו והתיישב בכיסא שהזזתי. התיישבתי בכיסא ליד ולונה בצידו השני של מייק. מולי התיישבו הורי ודין ובשני קצוות השולחן היה מקומם של נורה וג'ייק
"איפה ג'ייק?" שאלתי את נורה בזמן שהגישה את הספגטי של מייק
"הוא לא יבוא,יש לו עבודה חשובה" היא אמרה קצת בעצב אבל עם חיוך שהסתיר את הכל.
כולנו התיישבנו ואחרי ששרנו ופיללנו כמה מהשירים והתפילות של החג הגיע הזמן שכולנו חיכינו לו-האוכל.
האוכל היה מדהים והשיחות זרמו,אומנם כל פעם שהבטתי ביולי(האמא שלי!) היא הביטה בי בגאווה. שום דבר לא היה מביך ומוזר
"אז..מייק ולונה"דין אמר בחיוך ",סוף סוף אתם חברים אה?" טוב לא היה מביך עד עכשיו
נעצתי את המזלג בחתיכת הפסטה כל כך חזק שהיא נחצתה לשתיים
"אממ כן" לונה הסמיקה "כן אנחנו כן"
דין הביט במייק ואני הבטתי בדין ,למה הוא כזה מעצבן
"יפה,יפה . תמיד אמרתי שאתם מתאימים"
"דין,אתה מביך אותם" נורה אמרה והחביאה את חיוכה
"מה אמא,זו אהבת אמת רואים להם את זה ישר בעיניים"
בעטתי מתחת לשולחן ברגלו של דין והוא גנח מכאב . אחר כך הוא הביט בי בכעס אבל לא יותר ממה שהבטתי בו.
אחרי הארוחה ישבנו כולנו בסלון והבטנו בטקס חג הנוצר שנערך במחוז אריה .
"איזבל"נורה לחשה לי "יולי מחכה לך בחדר האוכל ,היא רוצה לדבר איתך" היא חייכה אלי למרות שהבטתי בה מבוהלת. הנהנתי קצרות והתקדמתי אל חדר האוכל.
"היי בל" מייק בדיוק יצא מהמטבח וניגב ידיים
"אני הולכת לדבר עם יולי עכשיו,מה אני יאמר לה?"
"פשוט תקשיבי" הוא התקרב אלי והניח את ידי על מרפקיי "תקשיבי לה בל היא הולכת לספר לך על עבר שלך,אל תדאגי את תהיי בסדר גמור" הוא נשק לי בלחי וליטף את ידי ברכות
הנהנתי כמו מהופנטת ונכנסתי אל חדר האוכל,מוכנה להתמודד עם עברי
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
