77-חרטה

517 45 5
                                    

"לא לא לא לא לא !" קמתי במהירות,והתחלתי להתקדם לעבר הגדר

"איזבל,מה קרה?"

"קבעתי עם מייק בשבע ,הוא בטח מחכה לי"

"איזבל עכשיו כבר תשע וחצי אני חושב שהוא הפסיק לחכות"

"אבל אני אמרתי לך ! אמרתי לך ש-"

"שיש לך שעת עוצר ,חשבתי שנוכל להתגנב חזרה את לא הזכרת את הדייט שלך עם מייק"

"זה לא דייט זה-"

"הוא לא חבר של לונה בכלל?"

"ואתה לא ארוס של איימי או מאוהב באיזבלה?" הוא נצער אבל המשכתי להתקדם. אני שונאת לאכזב את מייק וכל מה שהוא רצה לעשות זה לשמח אותי.

שמתי לב שאריק לא ממשיך איתי אלא חוזר חזרה אל היער

"אריק!" צעקתי "אריק !" אוף! רצתי אחריו ,הוא לא התקדם הרבה

"מצטערת בסדר? לא התכוונתי"

"אין לך על מה להצטער את צודקת,כמעט עשינו טעות היום. אני מאורס ואת מתיישבת,אין לנו מה לנסות אפילו"

"אריק" תפסתי בידו והוא הסתובב אלי "בבקשה תחזור איתי" הוא העיף מבט אל עבר היער ואז אלי

"בואי" התקדמנו ביחד אל עבר הגדר,ידעתי שפגעתי בו בכך שאמרתי את זה אבל ההערה שלו על כך שלונה ומייק חברים הרגיזה אותי כאילו אני עושה משהו רע.

עברנו את הגדר כששתיקה היא הקשר היחיד שהיה ביננו

"אריק..."

"זה בסדר איזבל,הכל בסדר" הוא חייך אליי ואחז בידי . לפתע מחיאות כפיים נשמעו ברקע ושנינו הסתובבנו ולרגע הלב שלי נשבר.

מייק עמד מולנו ומחא כפיים כחצי חיוך עצוב מרוח על פניו

"מייק אני-"

"אני יודע שפעם נתתי לך לבחור בינינו ואת בחרת בו ,פשוט חשבתי שאולי חזרת לעצמך" הוא סיים למחוא כפיים

"מייק הזמן חלף ו-"

"מה את מסבירה לו?" אריק נכנס לשיחה "יש לך חברה לך להיות איתה" הופתעתי מהתנהגותו התוקפנית של אריק ,מה קרה לו ?

"חשבתי שלך יש ארוסה לא?"

"אל תעז להזכיר אותה" אריק התקרב אליו ועצרתי אותו עם ידי

"מייק אין כלום ביני לבין אריק"

"האמת שזה כבר לא משנה לי איזבל,נתתי לך יותר מידי הזדמנויות ובכולן פגעת בי "

"מייק הזמן חלף,לא שמתי לב"

"חיכיתי לך,אירגנתי לך לילה מדהים,חיפשתי אותך בבית ואז בכל מקום אבל לא עלה בדעתי שאת איתו"

"מייק אני-"

"אני לא יודע מה לומר לך,אני פשוט מאוכזב ממך כל כך"

"סך הכל הבריזה לך" אירק גיחך "מה אתה לוקח קשה כל כך" מייק הביט בו מבלי הבעה על פניו ואז הביט בי

"מזל טוב בל" הוא אפילו לא הביט בי,מייק הסתובב מייד ונעלם בחשכה אבל לא לפני שמשהו נפל מידו .

"אני צריכה ללכת אחריו " אמרתי לעצמי בקול

"לא איזבל,"

"אתה לא מבין אריק,מייק הוא החבר הכי טוב שלי"

"אני יודע שהחברה הכי טובה שלי לא הייתה עוזבת אותי ככה"

"אני חייבת ללכת" הרמתי את המעטפה שנראה שמייק זרק על הרצפה ורצתי בעקבותיו למרות שידעתי שאיבדתי אותו ואולי לנצח.

האחו שמעבר לגדרWhere stories live. Discover now