פרק 53:
ריח ורדים זה מה שהרחתי. ובמבט שני היה לו סל של ורדים בצבעים שונים . מעניין מיהו .
עברתי את הגדר משתדלת לא לקרוע את השמלה אפילו לא הסתכלתי עלייה. אני רק מקווה שאין לה מחשוף. ניגבתי את הלחי שלי ועל ידי היו כתמי דם. גם נדקרתי קצת מהורד למרות שלא היו לו קוצים רבים
"בל!" קפצתי לשנייה ואז ראיתי את מייק יוצא מאחורי אחד העצים ומתקדם אלי. הוא חפן את פני והעביר את עיניו בפרצופי
"מה קרה לך?"
"רצתי אז נחתכתי מאחד העצים" למזלי הוא לא שאל למה רצתי
"בל את הפחדת אותי. באתי אלייך ולא היית בחדר ,חשבתי קרה לך משהו,את יודעת אולי הפראים.."
"הפראים לא יעשו לי כלום,אני רק הייתי צריכה את קטלין שנייה" השתחררתי מאחיזתו בפני והתקדמתי אל מחוץ לעץ הנדיב
"למה היית צריכה את קטלין?"
אחרי שנשמתי קצת ונשימתי הפכה סדירה הבטתי בורד שנתן לי,הוא בהחלט היה מושלם מבחינת צורתו ומבחינת העלים שהיו עליו,ורוד בעולם מלא כתום וצהוב
"אני הייתי צריכה שמלה למסיבה"
"איזה מסיבה?"
"מסיבת הסתיו של הפראים"
"בל,את לא יכולה לצאת ככה מהגדר בלי להודיע לי את מבינה? מה אם ישאלו עלייך ויתחילו לחפש אותך? אני צריך לפחות להכין לך גיבוי" הוא עצר אותי ואחז חזק בכתפיי,לפעמים הדאגה שלו אלי מפריעה לי
"אני אודיע לך בפעם הבאה ,מבטיחה" הוא כיווץ את עיניו כאילו לא מאמין אבל הניח לי
"טוב" הוא נאנח "תטפלי בזה טוב?" הוא ניגב טיפת דם מהלחי שלי ,הסתובב ונעלם
"מייק חיפש אותך" דין אכל בדיוק ארוחת ערב. הוצאתי גם את הארוחה שלי והתיישבתי לידו
"היי מה קרה לך?"
"מה ,זה?" הצבעתי על החתך "זה כלום"
"איז הסתבכת במשהו? כי אותו יום שהם היו שם-"
"זה היה אח של אריק ומייק לא מחבב אותו כל כך " בחשתי במרק שלי ,הוא היה רותח
"והבת?"
"חברה" נשפתי אל תוך הכף ועיגולים קטנים נוצרו בנוזל
"דין האוכל שלי נשלח לפה?" כריסטינה ירדה מהמדרגות עם מכנס קצרצר וחולצה גדולה של דין עלייה.
יאכ "הו היי" היא רכנה לעבר דין ונשקה לו ארוכות ,פשוט הבטתי במרק שהיה הרבה יותר מעניין מכריסטינה,וגם הרבה יותר חכם. היא נגשה אל מכין האוכל והוציאה סלט ירקות עם תירס,כל כך אופייני לה
"אני לא זוכר שראיתי אותך יוצאת האמת " דין פנה אלי וכריסטינה הרימה מבטה אלי גם
"יצאתי בשקט,כנראה כריסטינה העסיקה אותך באותו הזמן"
"עשינו שיעורים" היא אמרה בטון מעצבן "יותר נכון דין עזר לי מאוד במתמטיקה" היא חייכה ושלחה לו נשיקה
"אני בטוחה שהחזרת לו טובה" נתתי שלוק למרק שהיה בכף
"איזבל!" דין הביט בי ספק מחייך ספק מופתע וכריסטינה רתחה מזעם
"לפחות לי יש הורים" היא נגסה מהסלט שלה .
ירקתי את כל מה ששתיתי "מה?!"
"כריסטינה!" דין גם העיר
"מה ?זה נכון,אף אחד לא יודע מי ההורים שלה אז האפשרויות הן או שבגלל שהיא פריקית ההורים שלה זרקו אותה. ואני מבינה אותם כן? או שהיא פרא והיא מרגלת פה"
"כן כי גייסו אותי בגיל שש לרגל אחרי מחוז שלם,אני כזו נוראית!" לקחתי שלוק ארוך מהצלחת וקמתי ,רצתי במדרגות
"כריסטינה אני חושב שתלכי" שמעתי את דין אומר לה ואחרי כמה דקות הדלת נטרקה
פשוט התמוטטות זה מה שהרגשתי,כל ה10 שנים שאני זוכרת אף אחד לא הזכיר את העובדה שאני מאומצת,אף אחד לא שאל או חיטט פשוט הניחו לי ועכשיו שהיא אומרת את זה ככה זה גורם לי לחשוב שאולי מולי אף אחד לא דיבר על זה אבל יכול להיות שאני שאלת השכבה.
אף פעם לא חשבתי על זה כי אף אחד לא טרח לשאול,רק מייק מידי פעם דיבר איתי על זה אבל גם הוא מודע לכך שאני לא זוכרת כלום ממה שקרה כשהייתי יותר קטנה.
אני זוכרת את החשש שעלה לי ברגע שחשבתי שאני פרא,עד לפני הפעם הראשונה שסיפרו לי עליהם בכיתה א' לא חשבתי שזה אפשרי אבל מישהו שכבר לא איתנו במחוז שאל אם זה אפשרי שאני פרא,כל הילדים צחקו עליו וזה היה בדיחה כזו אבל אני לא צחקתי,אולי הדחקתי את הרעיון אבל באותו רגע ששאל כאילו זה התחיל לבוא אלי.
ברחתי אל העץ הנדיב והתחלתי לבכות,דין היה אמור לאסוף אותי והוא ראה אותי בוכה.
הוא אמר לי שזה לא אפשרי,אני לא נראת כמוהם.
הוא אמר שדבר ראשון אני חמודה ולא מפחידה,שאני אוהבת ולא שונאת,שאני לא אכזרית כמוהם. אחר כך הוא הזכיר שלפראים יש עיניים שחורות ושיער שחור כפחם. הוא ניגב את דמעותיי וחייך אלי מאז המחשבה הזו לא עלתה לראשי.
אבל עכשיו אחרי שאני מכירה את הפראים אני יודעת שהם לא רעים והשכנועים הראשונים שלו לא נכונים. ומבחינת העיניים-אריק והא זה ששינה הכל. אני זוכרת שרצתי כל פרא היה שחום עם עיניים שחורות אבל אריק יוצא דופן,אריק בעל עיניים כחולות. אני לא פרא,אני יודעת את זה כי נורה הראתה לי תמונות שלי קטנה ויש לי גם מכתב מההורים האמיתיים שלי אבל פתאום הכל מבולבל
"איז" דפיקות חלושות נשמעו בדלת ואז היא נפתחה לאט.
שכבתי על המיטה מלאה את הכרית בדמעות
"איז אני מצטער"
"על מה? זה לא אשמתך שהיא מטומטמת"
"אני מצטער על זה שסיפרתי לה על הפעם ההיא"
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
