חזרתי הביתה לבד. לונה לקחה תגבורים ומייק הלך לעבוד,האמת אני חייבת את התגבורים האלה כי עם כל מה שקרה בזמן האחרון הפסקתי להקשיב בשיעורים ואני ממש מתדרדרת בלימודים.
הבטתי לכל עבר,ההתחלפות התחילה והעלים החלו כתומים. אפילו כיוונתי לעבר עלה אחד רק כדי לשמוע את צליל הפצלוח מתחת לרגלי. התקדמתי לעבר העץ כי שם היה הכי הרבה עלים. זה היה נראה כאילו צילו של העץ מתהדר בצבעי שלכת של כתום וזהוב.
בדיוק התכוונתי לדרוך על העלה הראשון שראיתי אבל הבחנתי בשיער שחור מאחורי העץ. השיער לא היה ארוך מספיק של בחורה וגם לא קצר מספיק בשביל מתיישב.
הוא נשען על העץ ואחז בידו משהו נוצץ . רכנתי עוד קצת קדימה והבחנתי שזו הייתה השרשרת עם התליון עם האבן הירוקה ששקועה בו ועלייה אותו חוט כסף דק בצורת קונכייה של חילזון . הוא עבר עליה עם אגודלו הלוך וחזור כאילו ליטף גוזל פצוע.
*עלה נשבר*
הוא סובב את ראשו ישר אלי ואז יכולתי לראות את עיניו.
עיניו הכחולות היו אדומות מדמעות וראיתי שהוא מנסה להסתיר,ראיתי שלא רצה שאראה אותו ככה.
הוא קם והתחיל ללכת לכיוון הגדר. עמדתי שם והבטתי בו מתרחק.
הוא לא רוצה שאבוא אחריו אבל הוא נראה ממש עצוב ,מה אני צריכה לעשות? כבר היה מאוחר מידי הוא כבר נעלם מהאופק והשאיר אחריו רק עקבות שהעידו שבאמת היה כאן.
העלים כבר לא היו נראים לי משמחים במיוחד והתרחקתי לאט לאט מאותו העץ. פניו חזרו אלי כמו פלאשבקים. כמה היה עצוב וכמה מאוכזב שראיתי אותו ככה .
"אני בבית" הורדתי את הנעליים בעדינות מרגלי והלחץ שלהם נרפה. נאנחתי והתקדמתי למטבח.
על המקרר היה פתק "אבא ואמא יחזרו מאוחר וכריסטינה פה. אל תעשי הרבה רעש אנחנו לומדים.דין"
קימטתי את הפתק בידי וזרקתי אותו למחזור,האוכל שלי היה מוכן אבל לא היה לי תאבון. כל היום הזה היה כל כך רע ובנוסף לזה בטח אקבל סימון.
עליתי למעלה ,סגרתי את חדרו של דין שהדיף ריח נוראי מעורבב עם בושם מתוק והמשכתי לעלות במדרגות העץ.
היה דיי קריר בבית אבל אהבתי את זה,להתכרבל בפוך ופשוט להרדם זה כל מה שרציתי.
נכנסתי אל החדר ובהתחלה לא שמתי לב אליו אבל אחרי שני מבטים הבחנתי בו.
הוא נח על אדן החלון עדיין אוחז בשרשרת שלו ולא מביט בי .
"אריק" אמרתי חרישית . ראיתי כמה קשה לו אבל בכל זאת התקרבתי אליו .
כבר עמדתי מולו אבל מבטו עדיין היה על השרשרת . הנחתי את ידי על לחיו ומיד הוא הניח את ידו על אותה היד . אריק הרים את עיניו אלי "איזבלה" הוא הניד בראשו
ישבנו אחד מול השני על המיטה שלי. הוא לא עזב את השרשרת ורק מידי פעם העביר את עיניו מהשרשרת אלי
"אריק אתה יכול לספר לי " הוא בלע רוק והרים את עיניו .
"זוכרת שאמרתי לך שפסטיבל הסתיו אצלנו חשוב לי נורא ?"
"בגללה" הצבעתי על השרשרת "כן אמרת לי "
"אני אשם איזבל,אני גרמתי לכך שהיא תמות"
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
