נכנסתי אל חדר האוכל וראיתי את יולי מלאה רגש ומביטה בי בחיוך גדול
"שלום" אמרתי חרישית ונשמע כאילו זה לא הקול שלי בכלל .
"איזבלה,שבי שבי" היא אמרה נרגשת
"איזבלה?" הבטתי בה בחשד והתיישבתי
"התכוונתי איזבל,פשוט אני כל כך מתרגשת לדבר איתך סוף סוף עלייך,עלי ועל אבא שלך" היא הוציאה ממחטה וניגבה את אפה ברעש
"את כל כך יפה" היא אמרה מחייכת ומנידה בראשה לפליאה
"תודה" חייכתי "בבקשה תעני לי על זה ובכנות-למה? למה זרקתם אותי" היא נראתה דיי המומה לשאלה למרות שזו השאלה הכי הגיונית שיכולתי לשאול
"אממ" היא נראתה נזכרת,או חושבת "ברגע שאביך נהרג המצב בבית היה קשה ורציתי שתחיי בטוב,זו הסיבה היחידה ילדה שלי"
הנהנתי,ציפיתי שתאמר שהייתה צעירה או שלא רצתה אותי בכלל אבל לא ציפיתי לתשובה שתראה התחשבות כלשהי בי
"טוב אז הצלחת,נורה וגיי'ק מאוד נחמדים וטובים,אני לא הייתי זוכה ליותר טוב מהם"
" אני שמחה,אני רוצה שתדעי שאביך מאוד אהב אותך,את זכית בעיניים שלו וזה הדבר שהכי כואב לי-את כל כך מזכירה אותו" הוא חפנה את פני בעדינות ולרגע הרגשתי את הדמעות עולות בעיני
"יולי" החבר שלה נכנס "אנחנו חייבים ללכת כבר מאוחר" היא הביטה בו באיזושהי הערצה והנהנה כמו חיילת "אני כבר באה" הוא חייך גם וסגר את הדלת
"טוב איזבל אני צריכה ללכת אבל אני רוצה שתדעי שאת הבת שלי ואם את צריכה משהו את יכולה לפנות אלי בסדר?" היא אחזה בסנטרי וליטפה אותו . הנהנתי לדבריה והיא יצאה חרישית מהחדר. טוב זו לא השיחה שציפיתי אליה,אני לא יודעת למה ציפיתי אבל אני לא מרגישה שום קשר אליה ואולי אני לא צריכה להרגיש.
"בל" מייק נכנס "איך היה ?" ניגבתי את מה שעמד להיות דמעות
"לא יודעת" קמתי "בסדר"
"היא סיפרה לך משהו חשוב?"
"היא אמרה לי שלא היה לה כסף ולכן מסרה אותי,זה בסדר טוב לי עם נורה וג'ייק" וזה היה נכון לא הייתי פוגשת את מייק ואת אריק ואת לונה או את דין לולא מסרה אותי,אולי חיי היו נראים אחרת,אולי אפילו הייתי מגיעה למצב של כריסטינה ועל זה יש לי להודות לה
"טוב אני ולונה הולכים בסדר? עוד מעט שעת העוצר ",
"עוד מעט שעת העוצר של לונה,לך נשארה עוד שעה" אמרתי במין רגיזות
"כן אבל אני מלווה אותה" לא הבטתי בו,הייתי עצבנית שהוא הולך עכשיו למרות שזה לא הזמן שלו
"בל" הוא התקרב אלי "אני חבר של לונה עכשיו" העברתי את המבט מחולצתו שהייתה כחולה עם ציור של צפרדע עליה ואל פניו שנראו עצובות כשאמר שהוא חבר של לונה.
כל כך רציתי לנשק אותו כעת,הרגשתי שוב בודדה כל כך והייתי צריכה להרגיש את האהבה של מייק ,אני זקוקה לו עכשיו יותר מכל . לחורף נשאר עוד שבוע ואיני יודעת אם אחזיק מעמד.
"מייק?" לונה אמרה בקולה השקט והגבוהה והציצה מבעד לדלת. מייק ואני התרחקנו אחד מהשנייה בהירות למרות שרק דיברנו,האשמה עדיין זורמת בעורקנו
"ביי בל" הוא התכופף לנשק לי בלחי "מצטער" הוא לחש אחרי הנשיקה ויצא החוצה
"לילה טוב בל!" לונה אמרה נרגשת ונופפתי לה בחיוך מזוייף. היא סגרה את הדלת והתמוטטתי על אחד הכסאות. הנחתי את ראשי על השולחן. מה אני אמורה לעשות עכשיו?
"אה איז את פה,אמא ואבא כבר עלו לישון" השמעתי מין נהמה כזו,באמת שלא היה לי מצב רוח לדין
"לילה טוב גם לך" הוא עבר אותי ובילגן את שערי
"דין!" הרמתי ראש וצעקתי
"אה דרך אגב,עשיתי כביסה היום ומצאתי פתק בתוך אחד הכיסים שלך" בשנייה קמתי מהכסא ורצתי אחריו במדרגות,הוא מהיר כל כך! הוא נכנס ישר לחדר ונעל את דלתו
"דין! תביא לי את הפתק!"
"למה? זה מכתב אהבה ממייק?" הוא אמר את המילה אהבה בצורה מעצבנת כל כך
"מייק חבר של לונה" מלמלתי והפסקתי לסגור את הדלת
"כן ראיתי כמה הוא נאמן " הוא פתח את הדלת והחיוך שנמרח על שפתיו כל כך הרגיז אותי . בידו היה פתק
"זה לא עניינך!" קטנתי וחטפתי את הפתק
"אל תדאגי לא קראתי" הוא אמר שנייה לפני שטרקתי את דלת חדרי בפניו.
קפצתי על מיטתי ופתחתי במהירות את הפתק. לא זיהיתי את הכתב ולכן ישר ירדתי אל סוף המכתב והופתעתי לגלות מיזה
"אני אמשיך את הסיפור בפעם הבאה שניפגש,
עד אז חורף חם שיהיה לך איזבלה"
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
