האחו שמעבר לגדר

פרק שלישי:)

פרק 3:

"דין" הוא מחייך אליו. ואני מביטה בדין בתקווה שיבין שהמבט הזה אומר שלא תעשה שום דבר טיפשי. אבל זה דין וברור שיעשה משהו טיפשי.

"לא ידעתי שאתה מתחיל עם ילדות בנות 12"

"אני בת 16 דין" אני ממלמלת מזווית פי ברוגז.

"בת 12,בת 16 . מזה משנה? תמיד תהיי אחותי הקטנה" הוא מניח את ידו הגדולה על ראשי ומחרבש לי את השיער. יופי אם עד עכשיו קיוויתי שלא ידע שאנחנו אחים עכשיו בטוח לא יהיה לי סיכוי איתו. דין הוא סוג של הילד הרע בבית הספר. הילד הזה שכל הבנות רוצות אבל מפחדות להציע לו לצאת איתם.

"אחותך?" ליונל מתחיל לרעוד ואני נושפת ומעיפה שערה שנחתה לי בדיוק באמצע הפנים

"טוב,היה נחמד לדבר איתך איזבל אבל אני חייב ללכת" הוא מחייך בנימוס ומתרחק לאט לאט

במהירות אני תופסת בידו הגדולה של דין ונושכת אותו בשיני

"אח! חיה!"

"למה אתה חייב תמיד להפריע לי!"

"מה? ליונל? הוא סתם פחדן שנראה טוב. חוץ מזה את לא מאוהבת במייקל או משהו כזה?"

"אני ומייק ידידים הכי טובים" אנחנו מתקדמים לעבר היציאה

"נו? ומה אני ורין היינו? או לוסיל? או לונה?"

"היית ידיד שלהם רק כדי להתחיל איתם. זה לא אותו דבר"

"בטח שזה לא אותו דבר,למייק לוקח שנים להתחיל איתך" אני משמיעה נחירת בוז ומתקדמת הכי מהר שאפשר.

"אוקי תמשיכי לכעוס עלי איז . אבל זה לא יכניס אותך הביתה" דין מצלצל המפתחות שלי בידיו מעל ראשי ומתחיל לרוץ.

"היי!" אני בודקת את התיק ומוודא שהם באמת שלי. כן הם באמת שלי . אני מתחילה לרוץ הכי מהר שאפשר למרות שזה לא יעזור לי. בחיים אני לא אגיע לפניו דין הוא הילד הכי ספורטאי בבית הספר . אני רצה הכי מהר שאני יכולה אבל הרגע שאני מבחינה בזה אני עוצרת ואני שמה לב שגם דין עצר לבהות.

זה משהו שאפשר לראות פעם בכמה שנים כי נדיר שאחד מהפראים מנסה לפרוץ אלינו.

הוא גבוהה ושזוף . עיניו שחורות כפחם ושערו גם כן אבל זה מה שאני מצליחה לראות בשנייה שהם עוברים אותי. ראשו מורכן וידיו קשורות באזיקים. אין לו שום לבוש חוץ מפיסת בד במקום הפרטי שלו שגם ככה היא בלויה ושרופה מעט.

דילן מניח את ידו על כתפי

"בואי. נחזור הביתה"

*

בארוחת הערב כשנורה וג'ייק חוזרים יש שתיקה. כנראה גם הם שמעו על הפרא שתפסו ולאף אחד אין חשק באמת לאכול.

למרות שיש לנו קצבה של אוכל לכל אדם והפעם זה ספגטי אנחנו רק בוחשים באוכל ללא חשק

"אני לא מבינה" אני מניחה במכה את המזלג ליד הצלחת ומושכבת תשומת לב אלי

"מה את לא מבינה מתוקה" נורה פונה אלי בקולה העדין ועיניה- חומות דבש- מסתכלות עליי במבט שמשקף רק רכות מה שגורם לי להירגע

"למה אנחנו לא חוגגים? הרי תפסנו פרא. זה נהדר"

"איזבל.."

"מה? כל חיי סיפרתם לי שהם רעים ואיומים ומפחידים ו-"

"הם הולכים להרוג אותו איז" דין ממשיך לשחק בספגטי