"אתה מה?!"
"מנסה להתקלח" דין הוריד את חולצתו וחשף את בטנו הלבנה
"דין אתה נוראי!"
"טוב היא נראת טוב"
"היא בגיל שלי!"
"בסדר אני לא הולך להיות חבר שלה,יש לי גבולות"
"אז מה.."
"סתם היא בחורה מעניינת,קצת מצחיקה "
"מצחיקה בצורה נוראית,אתה יודע שבגללה תפסו אותנו"
"וזה בדיוק מה שמצחיק בה" הוא דחף אותי אל מחוץ לחדר מקלחת "ולכן התנשקתי איתה" דין טרק את הדלת בפני .
הייתי המומה ,למה שדין ירצה את כריסטינה.
הבוקר הגיע ,אתמול לא עשיתי כלום.
פעילות הערב עברה בצפייה בטלויזיה עם נורה וג'ייק ובלמידה ארוכה.
התלבשתי במהירות אבל לא כי איחרתי פשוט כי חיכיתי לרגע בו אוכל לצאת החוצה, היום אני לא נוסעת במסוע אני מעדיפה ללכת ברגל וגם זה סוג של מרידה בעונש שלי שלא נראת שלילית.
לא הרבה ילדים הולכים ברגל לבית הספר אבל הצלחתי לקלוט כמה שאני מכירה,מייק בדיוק יצא מביתו כשהגעתי אליו
"גם אתה צריך להיות בחוץ?"
"לא חשבתי שללכת יהיה כל כך חסר לי"
"ועבר רק יום" אמרתי בייאוש.
"לונה דיברה איתך ?"
"לא,היא מתעלמת ממני והאמת שגם מכריסטינה וזה נורא עצוב כי היא בודדה"
"אני בטוח שהיא תתעשת על עצמה ותדבר איתך"
"היא מדברת איתך?"
"אתמול היא התקשרה להתנצל שסיבכה אותי ככה,היא אמרה שהרגישה מושפלת" בהיתי בשמיים,הם היו כחולים ועננים לבנים כשלג מכסים אותם
"היא לא דיברה איתי,היא לא מסתכלת עלי. מה עשיתי לה?"
"היא בטח סתם עצבנית עכשיו בל,אל תדאגי" הוא הניח את ידו על כתפי. הגענו אל בית הספר.
"דיברת עם אריק?"
"לא,הוא עדיין לא יצר איתי קשר,אני חוששת שקרה לו משהו"
"את חושבת שתפסו אותו?"
"אני מקווה שלא" עצרנו ליד הלוקרים,מיקי לקח את שלו והלך ואני נעצרתי,לונה אמורה להגיע עכשיו ואולי אני אוכל לדבר איתה . כפי שציפיתי לונה הגיעה. היא עמדה ליד הלוקר שלה עם חצאית חומה וקצרה וחולצה כחולה שחשפה את קו החזה שלה . על ראשה סרט כחול
"לונה" התקרבתי אלייה והיא לא הביטה בי
"אני מצטערת,על כל מה שעשיתי למרות שאני לא יודעת מה בדיוק עשיתי" היא נשפה "את יכולה בבקשה לדבר איתי?"
"אני לא סולחת לך איזבל,את יכולת לתת לי לנשק את ליונל,אני כמטע ונישקתי אותו אבל את נכנסת באמצע. קנאית"
"מתי? כששתית? הוא סתם ניצל אותך לונה,את כמעט סיפרת להם על ,על" לחשתי "אריק"
"אני לא הייתי עושה משהו טיפשי כזה,את אפילו לא סומכת עלי" לונה התחילה להרגיז אותי ומבלי שארצה אישיותי ה"מקסימה" יצאה
"את מוכנה להפסיק? אם לא הייתי סומכת עלייך לא הייתי מספרת לך עליו בכלל" יכול להיות שצעקתי "ולא סיפרתי לך שמייק אוהב אותי כי סיפרת לי שאת אוהבת אותו וכאב לי לאכזב אותך"
"אה אז רצית שהוא בעצמו יספר לי?"
"לא אני לא ידעתי בכלל שאת עומדת לספר לו לונה! את עשית את זה בלי לדבר איתי בכלל"
"טוב" היא סגרה את הלוקר
"טוב?"
"השיעור מתחיל,ואחרי מה שקרה אתמול אני לא רוצה לקבל סימון,וגם לך לא כדאי"
"לונה!"
"היי" נכנסתי לבית מותשת מהמבחן שהיה לי היום למרות שהלך לי טוב
ארבעת הימים האחרונים עברו הכי לאט בעולם- הייתי חוזרת מבית הספר עושה שיעורים ומבלה את הערב עם נורה או ג'ייק. דין תמיד היה יוצא ומתרברב על איך נהנה-הוא היה יוצא עם כריסטינה. ארבעה ימים עם אותה אחת זה כבר נהיה מוגזם ואני מתחילה לחשוש.
מייק דיבר איתי כל הזמן בערב אבל לא שהיה לנו משהו מיוחד לספר כי גם שגרת חיוו הייתה זהה. לונה כרגיל התעלמה ממני בבית הספר אבל היא מתחילה לחזור לעצמה-היא לובשת בגדים רגילים והפסיקה להתאפר ובכל זאת היא מתעלמת ממני כאילו אני לא שם. דין ישב ליד שולחן האוכל ואכל מהמגש שלו
"איפה האוכל שלי?"
"את לא לקחת אותו? "
"לא,איך יכולתי אני הייתי בבית הספר" הוא משך בכתפיו.
עליתי למעלה, אם האוכל שלי איננו זה אומר רק דבר אחד-אריק חזר . עליתי במהירות למעלה
זרקתי את התיק בכניסה לדלת וסגרתי אותה. ברגע שהדלת נסגרה נדחקתי אל הקיר ויד הונחה על פי.
רציתי לצרוח אבל לא יכולתי . היד שהייתה על פי חסמה לי את כל האוויר ובקושי הצלחתי לנשום מהאף. איבדתי כל טיפת אוויר שהייתה לי והתעלפתי
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasiיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
