חזרתי אל החדר עם שני תפוחים וכוס מים. הגשתי לו את הכוס והוא שתה אותה בשלוק. הוא אחז בכוס בשתי ידיו מחכה שאומר משהו אבל לא היה לי מה לומר . הוא הרג אותה. הוא אמר את זה בברור ,אני בטוחה שזה היה בטעות ועכשיו אני מבינה למה הוא התנהג ככה כל פעם שדיבר עלייה
"אתה הרגת את איימי?" לבסוף אמרתי.
"זו לא הייתה איימי זו הייתה איזבלה",
"איזבלה? קראו לה איזבלה?"
"כן בגלל זה אני קורא לך ככה כל הזמן,הרגל "הוא משך בכתפיו
"מי היא הייתה,איזבלה?"
"את צריכה להבין שברגע שנולדתי הייתה מהומה בכל השבט,אני ממזר,אני הגעתי מאישה אחרת שאבי פגש כשריגל במחוז שבצד השני שלנו"
זאב? זה מסביר את העיניים שלו . כל כך כחולות לא תכלת כמו של לונה אלא כחול חזק שמושך אותך אליו יותר ויותר
"הגעתי כשהייתי בן שנתיים,ממזר ללא אמא . היא חלתה ולכן הניחה אותה בצד שלנו כדי שמישהו יראה אותי מכם ויקח אתכם,שערי היה שחור ולכן היא האמינה שיחשבו שאני אחד מכם או כך לפחות אני מקווה וכך היה –" הוא לא הביט עלי כאילו חוזר אחורה בזמן ונזכר במה שקרה הוא המשיך,
" מריה –אשתו של אבי הייתה בסערת רגשות ואני לא מאשים אותה,לדעת שבעלך בגד בך עם אחרת זה נוראי אבל לא היה מה לעשות דם ראש השבט בכל זאת היה בתוכי.
היא לעולם לא קיבלה אותי,מריה, אבל האחים שלי כן קיבלו אותי וזה מה שגרם לי להישאר." אריק הפסיק לדבר והושיט את ידו אל התפוח,ידו נגעה קלות בידי והוא משך אותה לאט אוחז בתפוח הירוק וזורק אותו בין ידיו
"הייתה בעיה,לא ידעו אם להתאים לי ארוסה או לא אחרי הכל אני חצי מתיישב אבל לבסוף החליטו שלמרות שאני לא נסיך השבט אני ראוי משום שמעמד אבי גבוהה.
איימי-היא הוצמדה אלי ומיד התחברנו . היא הייתה נהדרת ומצחיקה ויפה היא הייתה מושלמת אבל היא לא הייתה איזבלה . הייתי בן שלוש כשאיזבלה הגיעה ." הוא עצר שנייה בולע רוק. רציתי להגיד לו שהוא לא חייב לדבר על זה אם הוא לא רוצה אבל הסקרנות הרגה אותי....
"אני זוכר את היום הזה כאילו קרה אתמול. אמא שלה באה בריצה אל האחו היא התנדנדה והתנשפה,אני ואיימי שיחקנו שם והבטנו בה רצה,לפתע היא התמוטטה על הרצפה ורק אז שמנו לב שלידה הייתה ילדה קטנה שניערה את גופה של אימה. שלחתי את איימי לקרוא לאבי ובנתיים הלכתי אליהם.
הילדה בכתה וניערה את אמה ,אבל כשהייתי בקרבתה היא הבחינה בי ועיניה הביטו בי בפחד
אתה חייב לעזור לי היא אמרה לי וראיתי את הפחד בעיניה . שומרי השבט הגיעו "
"בל" מייק נכנס לפתע לחדר שנינו סובבנו במהירות את מבטנו אליו כאילו אנחנו עושים משהו רע אבל בעצם רק דיברנו כלומר אריק דיבר והאמת שרציתי כל כך לשמוע את ההמשך
"אני מצטער שהפרעתי" הוא הביט בי ועבר לשנייה לאריק "אבל אני צריך את הג'קט שלי" הא הצביע על הג'קט שלו "את יודעת לאזכרה של אבא שלי"
"הו כמובן!" קפצתי מיד ממקומי והורדתי את הג'קט מהקולב,משב של ריחו של מייק עבר ליד אפי לרגע. התקדמתי אליו והושטתי לו את הג'קט ,הוא אחז בו ואני לא עזבתי
"את יודעת מה יקרה אם יתפסו אותך נכון?" הוא אמר חרישית בתקווה שאריק לא ישמע "אני דואג לך בל,תהיי זהירה" הנהנתי. הוא הביט בי לעוד כמה רגעים ויצא מהדלת.
נאחנתי,אולי אני באמת מסכנת את עצמי ככה.
הסתובבתי ותפסתי את אריק ליד החלון
"הו לא ,אתה לא תברח לי ככה"
"איזבל אני חושב שהגיע זמני ללכת,חוץ מזה אמרתי לך אני צריך לעזור בפסטיבל ולמרות שהוא מחר יש הרבה עבודה" הוא העביר רגל אחת בחלון והתיישב על אדן החלון. הרוח שנכנסה העיפה את שערו השחור לאחור . זה היה מראה כל כך מקסים. הרגשתי מהופנטת ואפילו לא ראיתי את פניו
"אני רוצה לבוא" פלטתי
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantastikיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
