פרק 2:
"בל! חכי!" מייק רץ מאחורי כבר בכל בית הספר עד הכיתה שלי
"אתה יודע שאני שונאת לדבר על זה מייקל. למה אתה כל הזמן גורם לי להיזכר?"
"כי את חייבת להבין שזו לא אשמתך וזו לא איזושהי טובה שהם עשו לך! את הבת שלהם וככה הם רואים אותך לא אחרת!" מייק מושיט את ידו לידי אבל איני מסוגלת לתת לו לפגוע בי ככה רק כי הוא רוצה לגרום לי להבין
"אני מבקשת ממך להפסי-"
"העלמה לירון" הפרופסור ניקלאוס הזקן עומד מאחורי ומביט בי דרך משקפיו הגדולים
"לירוי אדוני"
"אני מאמין" הוא לוקח נשימה עמוקה. עמידתו כפופה וכל מילה שנייה שלו צריכה שלושה נשימות לפחות " שלך ולאדון סמית " נשימה " היה מספיק זמן לדסקס בהפסקה "
"כן אדוני,אתה צודק"
"ולכן" באמת שאני מסוגלת להרוג אותו לפעמים "אני מניח שכעת תצטרכו" ליקוק מהיר של השפתיים " להמשיך את זה בהפסקה הבאה"
"כנראה אדוני" אני מגניבה מבט חמוץ במייק והוא מסתובב ופונה אל כיתתו . מייק גדול ממני בשנה ולכן אינו בכיתה שלי.
אני נכנסת לכיתה בידיעה שלונה מחכה לי בדיוק בשולחן הרביעי בטור השני מימין למורה בציפייה רבה לתחילת השיעור. אז אני עוברת בקלות את המלכודת העלובה שכריסטינה מנסה להפיל אותי בה בכך שהיא מזיזה את הילקוט בדיוק אני עוברת ואני מנצחת אותה בדילוג יפיפה ושולחת לה נשיקה להקנטה .
כמובן שהיא עושה כאילו לא שמה לב ומשחקת בשערה הבלונדיני והיפיפה .
אני מתיישבת בכיסא בדיוק ליד לונה ושמה מעל ראשי את הכובע של הסווטשרט כדי שיכסו את האוזניות והם בדיוק עושות את העבודה שלהם לצלילי קולדפליי .
"את באמת לא מתכוונת להקשיב השיעור?" אני מנתקת אוזנייה אחת מהאוזן ומביטה בלונה שנראת מודאגת ממצבי .אילולא הייתי רגילה אלייה כבר מזמן הייתי מסתנוורת מהעור הבוהק שלה והשיער הבלונד לבן שלה שנופל בצורה מושלמת על פנייה העגולות
"הוא דיבר איתי בתום ההפסקה. זה בדיוק כמו להקשיב לו שיעור שלם" אני מחזירה את האוזניה לאוזני ונרדמת מאחורי התיק שלי.
"בל? בל?" לונה דוקרת אותי בעפרונה
"מה?" אני לא בדיוק זוכרת אם חלמתי אבל מזלי שזה לא היה סיוט
"נגמר השיעור" מבעד לשיר "וויוה לה וידה " של קולדפליי אני רואה את כולם לוקחים את התיקים שלהם ויוצאים מהכיתה. בסדר כמובן. חייב להיות סדר במחוז נמייה
אני מנתקת את האוזניות מאוזניי ומורידה את הכובע וחושפת שיער בצבע שוקולד אסוף לקוקו גבוהה. אני ולונה יוצאות מהכיתה כשאני קולטת אותה מביטה לעבר ניר שנמצא ליד הברזייה באמצע המסדרון
"את יכולה ללכת אליו" אני אומרת ומגלגלת עיניים בזמן שהיא צורחת צווחה קטנה ורצה אליו. הוא תופס אותה בשני ידיו ומחבק אותה והיא אותו. לונה וניר הפכו חברים רק לפני שבוע וכבר הם נראים כמו זוג נשוי שאי אפשר להפריד
"ממש זוג נשוי אה?" הקול נשמע לי מוכר רק שאני שומעת אותו לעיתים רחוקות. ליבי פועם חזק כל כך שאני מבינה של מי הוא . אני מסתובבת לאט ומגלה את ליונל עומד ממש מאחורי בפוזה הכי לוהטת שלו כשמרפקו נשען על הקיר וכף ידו מגרדת בראשו ורגליו שלובות. הוא כל כך גבוהה וכל כך חתיך וכל כך ....י'א .
אני מזכירה לעצמי שלא יהיה לי שום סיכוי איתו
"כן אה" אני מגמגמת ומשחקת עם האצבעות שלי. מתעצבנת מזה שלבשתי דווקא היום את הבגד"לא אכפת לי מה אתם חושבים עלי"שלי
"ליונל " אני מסתובבת כי את הקול הזה אני מכירה ואני יודעת שמה שהולך לקרות לא יהיה טוב. לא יהיה טוב בשבילי
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
