האחו שמעבר לגדר

פרק 17

פרק 17:

"מה? באמת נפלת בזה?" הוא צחק וסידר את שערו

"בפעם השנייה? באמת?" כריסטינה צחקה וכיסתה את פיה בידה כדי שלא יראו את השן העקומה שלה שהפכה אותה ללא מושלמת

"חיכיתי לך" אמרתי בשקט והשפלתי את ראשי. הרגשתי מטומטמת כמו שמייק אמר,הוא סתם שיחק איתי ואני לא שמתי לב. אגרופיי נקפצו בחוזקה

"מצטער איזבל אבל אני לא יוצא עם בני 16,חוץ מעם כריסטינה אבל היא מבוגרת לגילה מבינה?" הוא הטה את ראשו כאילו אני מטומטמת. דמעות ניקוו בעיני וניסיתי לא לתת להן לצאת אבל זה היה כל כך קשה. הייתי מאוהבת בליונל כל כך הרבה זמן שמילים כאלה ממנו פוגעות כל כך. הבטתי בו איך הוא גורם להם לצחוק על חשבוני. ליונל שהערצתי כל כך הרבה שנים ,שבלילות אני ולונה דיברנו על כמה הוא מושלם פוגע בי בצורה כזו

לא ידעתי מה לומר אז פשוט הסתובבתי וחזרתי אל דרכי מחכה בקוצר רוח ללכת לבית להיכנס למיטה ולבכות לעצמי. מרחוק שמעתי את הצחוק שלהם ולכן הלכתי עוד יותר מהר . שוב שמעתי רעש והסתובבתי. "לא השפלתם אותי מספיק!?" צעקתי אבל אף אחד לא ענה "לפחות תראה את עצמך פחדן!" הדמעות לא יצאו אבל הרגשתי כמה הן רוצו לפרוץ. הסתובבתי ורצתי הביתה חזרה.

נכנסתי לבית מקווה לא לראות אף אחד מבני המשפחה. הבית היה חשוך ורק האור במטבח דלוק ואנחנו בדרך כלל משאירים אותו דלוק. הלכתי לאט ובשקט וכמעט הגעתי לגרם המדרגות עד שקול הקפיץ אותי

"לילה קשה?" דין אחז בקופסא של גלידה בטעם לימון ותות שברור שהדגשתי שהיא שלי ושלא יגעו לי בה. הוא ליקק את הכפית שבידו וחייך מעט אבל אני לא חייכתי

"לילה טוב" אמרתי ועליתי במדרגות והספקתי רק לראות שהוא מביט בי במבט מוזר.

פשטתי מעלי את השמלה וזרקתי אל חבילת הכביסה. אפילו לא טרחתי ללבוש משהו ונכנסתי ישר אל המיטה. בין השמיכות זה היה המקום הפרטי שלי-המקום שבו אני יכולה להיות אני ובגלל זה היה לי כל כך קל להיכנס לתוך עצמי ולבכות.

הרגשתי מטומטמת,מושפלת אחת שלא יכולה להראות את פניה מחר כי תהפוך לבדיחת בית הספר. נזכרתי איך לבשתי את הבגדים שלא לבשתי בחיים –לבשתי חצאית בשבילו. שמלה בשבילו והוא רק צחק עלי,הייתי בדיחה בשבילו ולא יותר. הוא בן 17 ואני בת 16 מה חשבתי לעצמי בכלל? בלי לשים לב נרדמתי אל תוך הדמעות שלי

בבוקר התעוררתי ועיני אדומות. כדי להסתיר את זה כיסיתי את עצמי עם המון איפור שמזמן לא השתמשתי בו,מצד שני גם מזמן לא בכיתי ככה . לבשתי את הבגדים הרגילים ואספתי את שערי עם היד כי חיפשתי את הגומייה עם פזור נראת יותר נחמדה נזכרתי במילותיו של הפרא ועזבתי את שיער. הוא התפזר וגלש על כתפי . הבטתי בבבואתי –העניים שלי עדיין היו אדומות אבל אם לא מתבוננים היטב לא יראו .