פרק 46:
"תמהרי" אריק לחש לי מצידו השני של הגדר. הזדחלתי בחור ונכנסתי אל המחוז.
רק אור הירח ואורות הפנסים העמומים האירו את השמיים. לפי השעה כבר מזמן הייתי צריכה להיות בבית ולהתכרבל במיטה שלי.
"איפה אתה תיהיה?" אמרתי חרישית אל אריק שרק הביט לצדדים כלה זמן לבדוק שאין אף אחד בשטח
"אני אסתדר,"
"למה אתה נשאר בכלל?"
"יש לי משימה" חיכיתי שיאמר מהי אבל הוא רק המשיך לסרוק את האזור. כנראה הוא לא רוצה שאדע וגם לי לא אמור להיות אכפת.
"בואי" רצנו במהירות בין שיחים ועצים עד שהגענו אל מול הבית שלי. כולו היה חשוך ורק האור של המטבח היה מואר כמו שג'ייק תמיד היה משאיר.
"איך אני אמורה להיכנס?" הבטתי בו והוא הרים מבטו אל החלון "אין מצב" איך אני יכולה לטפס לשם?
"את באה?" אריק עמד מתחת לחלון מוכן עם ידיו להרים אותי למעלה
"אני לא יכולה פשוט לטפס לשם"
"למה לא? קדימה" התקדמתי אליו. הוא התכופף והניח את ידיו משולבות . הנחתי רגל אחת על ידיו וניתרתי בעזרת השנייה. במהירות תפסתי בקצה החלון ומשכתי את עצמי פנימה.
השתמשתי בכל הכח שהיה לי ונפלתי על הרצפה.
שפשפתי את אחוריי. הידיים שלי כאבו מהאחיזה אבל אני פה ולא נראה שמישהו שם לב באמת שיצאתי.
נשענתי על אדן החלון והבטתי החוצה אבל הוא כבר לא היה שם.
אריק נעלם וכנראה גם אני צריכה כבר ללכת לישון. נסיתי להירדם אבל המחשבה שבכל רגע מישהו יכנס לחדרי ויחטוף אותי גרמה לי לקום מהמיטה ולסגור את החלון בטריקה. אחר כך אחרי כמה תנוחות שונות ומחשבות מטריפות נרדמתי.
אני נופלת,אני נופלת מהחלון שלי לא יודעת איך אנחת ועל מה אנחת. אני פשוט נותנת לעצמי ליפול מגובה של שתי קומות. בוטחת במישהו שיתפוס אותי שם למטה.
אני עוד שנייה בקרקע. מנסה לצעוק אבל גרוני לא נותן לי,זה מרגיש כאילו זה לוקח שנים אבל בעצם זה מהר כל כך שלצעוק אני לא יכולה.
אני נופלת ,אני מרגישה את האדמה קרבה אלי כל כך. עצמתי את עיני .
קמתי בבהלה. כולי מתנשפת ומזיעה. השעה הייתה 6 בבוקר ולא נראה שאני אוכל לחזור לישון. החלום הזה רדף אותי כל הדרך בבוקר. התמונות של מה שקרה,מעולם חלומי אל היה צלול כל כך.
נפלתי מבלי לדעת לאן ,נזכרתי בעת צחצוח השיניים. נפלתי ולא יכולתי לצעוק,נזכרתי בבחירת הבגדים שלי ,נפלתי ולא היה מי שיתפוס אותי .
אספתי את שערי כי פזור ממש לא מתאים ליום חם שכזה.
הסתיו קרב ואחריו יבוא הקיץ והחורף ואז שוב האביב,אומרים שפעם המחזוריות הייתה הפוכה אבל בגלל כל מה שהעולם עבר מזג האוויר השתנה וכך גם העונות.
יצאתי החוצה. העונש שלי אמור להסתיים בעוד כשבוע ולכן אני מנצלת כל רגע בחוץ
העלים על העצים הפכו להיות חומים כתומים,ובגלל זה זו העונה שאני הכי אוהבת. בקרוב כל השבילים יהיו מלאים בעלים בצבעים האלו ורעש העלים היבשים שיתפצחו מתחת לרגלי העוברים ימלא את המקום. כמובן כל זה יקרה לפני שעושקי השלום ימנו אנשים לנקות את כל העלים כך שמחוז נמייה יישאר ערום מעלים ונראה אפל ונצחי.
"בל!" מייק נופף לי מרחוק חיוכו גדול כמו תמיד . אני מרגישה כאילו לא ראיתי אותו מלא זמן.
בין הרגע בו הוא תפס אותי לרגע בו התעוררתי באוהל היה לי רגע של ערנות.
אני זוכרת שהוא סחב אותי על כתפו כמו בובה זרוקה ,אני זוכרת את העליות והמורדות,את הקפיצות הקטנות שעשה.
אני זוכרת גם שקיוויתי שמישהו יבוא לעזור לי,ולא קיוויתי לאריק וגם לא לדין. קיוויתי שמייק יבוא לשם ויקח אותי חזרה.
שמעתי המון סיפורים על חטיפות מצד הפראים ועל אנשים שמעולם לא חזרו,הייתי בטוחה שזה המצב,הייתי בטוחה שלא אראה שוב את המחוז שלי והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה שלא אראה את מייק יותר.
הוא התקדם אלי ואני רצתי אליו
"מייק!" חיבקתי אותו חזק. ראשי בחזה שלו והוא לא יודע מה לעשות
"בל" הוא הרים את ראשי."בל קרה משהו?" הוא הביט בשתי עיני. הרגשתי את הדמעות זולגות ממני. הרגע הזה של האי ודאות והפחד של החטיפה חזרו אלי. החזרתי את ראשי אל החזה שלו וחיבקתי אותו חזק .
הוא החזיר לי חיבוק חזק. "טוב אם את לא רוצה לספר לי אל תספרי,אבל כמה זמן ניהיה במצב הזה כי ממש יש לי להשתין" צחקתי אל תוך החזה שלו והרגשתי שגם הוא מחייך. הרמתי את ראשי והבטתי בו ,כמה הייתי רוצה לאהוב אותו כמו שהוא אוהב אותי,כמה הייתי מאושרת אם זה היה קורה
"את בסדר?" הנהנתי
"בוא נזוז" ניגבתי את הדמעות "שלא יברח לך"
המשכנו להתקדם ,מייק בחן אותי כל הדרך. אני חיבת לספר את זה לו,אני חייבת להוציא את זה ממני
נשמתי עמוק "הייתי אצל הפראים" מייק עצר בפתאומיות
"יצאת מהמחוז שוב? בל את יודעת ש-"
"לא לא יצאתי,נחטפתי"
"מזתומרת נחטפת?" מייק רדף אחרי כל הדרך אבל אחרי שזה יצא מהפה שלי לא יכולתי להמשיך לדבר על זה,על הפחד שרדף אותי כל זמן שלוסיאן לקח אותי על כתפיו
"בל תעצרי"
ניגבתי את הדמעות והסתובבתי אליו עם חיוך ענק על הפנים "אני אספר לך את זה אחר כך טוב?" ידעתי שהוא רצה שאספר לו עכשיו,הוא רצה לדעת מה קורה איתי אבל לא יכולתי לדבר על זה מבלי לפרוץ בבכי
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
