האחו שמעבר לגדר

פרק תשע

בבקשהלהגיב כדאי שאדע אם אתם אוהבים או לא:) או לפחות להצביעD:פרק 9:

שריקת סכין נשמעת ואני פותחת את עיני לגלות שהסכין נעוצה בלב הזאב .

אני מסתובבת לכיוון ממנו הסכין נשלחה ומבחינה בדמות

"היי!" אני צועקת "היי!" אבל כבר אין לי כח והדמות נעלמת.הראיה שלי מטשטשת ועיני נעצמות מרוב תשישות לבסוף אני מתעלפת.

"בל!" קול מוכר קורא לי "איזבל!" אני מתעוררת ומוצאת את עצמי שכובה על הדשא שבאחו הקטן שבמחוז ומעלי מייק רוכן "בל תתעוררי!" עיני נפקחות שוב לאט ואני מבחינה בעיניו של מייק מביטות בי בפחד.

"איפה אני?"

" באחו הקטן" הוא מוציא כמה עלים משערי "מה עשית בל?"

"היה לי דייט עם ליונל" אני אומרת בתשישות

"את מדממת" הוא מבחין ברגל שלי "אני חייב לקחת אותך הביתה"

"לא!" אני צועקת "נורה ..ג'ייק" אני מתיישבת לבסוף וזה כרוך בכאבים עזים

"אני בטוח שהם יבנו" הוא שתק לרגע "בל?"

"מה?"

"באמת יצאת ליער?" אני נזכרת בכל מה שקרה שם. הגדר,העץ,הלהבה,הזאב,הרגל,הדמות..הדמות

"הנער!" אני צועקת

"מה?" מייק מביט בי מבולבל

"נער הציל אותי. כנראה ככה גם הגעתי לפה. ליונל?"

"אני לא חושב שליונל היה מסתכן בלצאת ליער"

"הוא יצא. והוא הציל אותי"

"אם את אומרת" מייק עוזר לי לקום אבל אני כושלת מייד . הוא מניח את ידו בין ברכיי ואני כורכת את ידי סביב צווארו. לאט מייק מרים אותי ומתקדם לעבר הבית

"נו? אז איך היער?"

"מפחיד. אני חושבת שאני לא אשן עוד כמה ימים"

"אני לא מאמין שהיית מוכנה לצאת לפראים רק בשביל דייט עם ליונל"

"בדיוק בגלל שזה היה ליונל" מייק נוחר בבוז ולא מביט בי

"מה תגידי לאמא שלך?" הוא שאל . צלצלתי בפעמון כי שכחתי לקחת מפתח

"שהיינו במשחקייה ונפצעתי. ממתי אתה קשה כל כך?"

"ממתי את מפרה את החוקים?"

"אני לא-"

"איזבל? השתגעת? עברה כבר שעת העוצר !" ג'ייק פתח את הדלת והכניס אותנו

"אני חושבת שכדאי שתלך מייק. ג'ייק ילווה אותך טוב?" נורה חייכה אליו והוא הנהנן ויצא "תדברי איתי מחר בל"

"בסדר" מייק יצא וסגר את הדלת . נורה הביטה בי מאוכזבת

"איזבל.."

"אני מצטערת. אני נפצעתי ובגלל זה לקח לי זמן לבוא באמת." היא הורידה את מבטה לקרסול שלי ונאנחה. אחרי כמה דקות היא חזרה מהמטבח עם כמה פלסטרים ותחבושות

"איך זה קרה לך בכלל?"

"איזבל!"דין התפרץ לבית מתנשם "את חיה!"

"בטח שאני חיה דין. בסך הכל הייתי במשחקייה"

"במשחקייה?! לונה אמרה לי שאת-" הבטתי בו מנסה לרמוז לו שלא יאמר מילה

"שאת מה איזבל?" נורה הביטה בי ואני חושבת שהבחנתי בטיפת כעס

"טוב נו" נאנחתי "יצאתי לדייט עם מייק ונפלתי זה הכל. דין סתם מגזים"

"יצאת לדייט עם מייק ולא סיפרת לי? " גיליתי בקולה אכזבה. נורה הביטה בי ואז מיד שוב בקרסול שלי והמשיכה לחבוש אותו. בטח שהיא מאוכזבת. אני הבת היחידה שלה ולא שיתפתי אותה במה שקשור לאם ובת . למה שיקרתי בכלל? זה מה שהיא מצפה- שאני יתנהג כמו הבת שלה - כמו הבת שלא נולדה לה זו שמתה כשהיא הייתה בחודש ה9. סיבה נוספת לזה שאני שונאת את הפראים זה שבגלל המתקפה שלהם אמא שלי נפלה ואיבדה את התינוקת.

"אני מצטערת" השפלתי ראשי ונורה סיימה לחבוש. היא התרוממה ונשקה למצחי

"את צריכה לנוח טוב? לצערי את תקבלי עוד סימון"

"לא! אני חייבת ללכת !" אני חייבת לראות את ליונל

"אני מצטערת מתוקה אבל הפציעה-"

"בבקשה נורה . תני לי ללכת אסור לי לצבור עוד סימון" מאחורי גבה של נורה יכולתי לראות שדין עדיין חושד ולא מבין "אני יעלה אותה למעלה" הוא אומר ומרים אותי שתי ידיו

"תודה מתוק שלי" נורה נושקת גם לו ושנינו עולים במדרגות.

"איי!" אני צועקת כשדין ב"טעות" נתקל עם הרגל שלי בקיר בכל פנייה . לבסוף הוא זורק אותי על המיטה

"את מוכנה לספר לי מה לעזאזל חשבת לעצמך שיצאת מחוץ לגדר?!" לבסוף הוא צועק