פרק 24

805 45 4
                                    

פרק 24:

"לפי מה שזכור לי קבענו" מייק שכב על מיטתי ושיחק בכדור טניס קטן

נשמתי לרווחה "חשבתי שאתה מישהו אחר" סגרתי בעדינות את הדלת

"מה הקטע עם התפוח? חשבתי את שונאת תפוחים" זרקתי לו את התפוח ,הוא זרק במהרה את הכדור ותפס את התפוח

"ליופי?"אילתרתי וזכיתי למבט מוזר ממנו

"שכחת שקבענו נכון?" בעזרת שרוולו הוא ניקה את התפוח ורק אז נגס בו,הוא תמיד היה אובססי לחיידקים

"לא שכחתי " אופס שכחתי "מצטערת שלקח לי זמן"

"מצאת שמלה בסוף?" הוא התיישב

"לא,כולם היו נראות עלי נוראי "

"יופי" הוא חייך

"יופי?"מייק הושיט יד אל מאחורי המיטה. לפתע הוא הוציא קופסא גדולה עם סרט ורוד שסגר אותה

"מייק,מזה?"

"אל תדאגי זה לא הזמנה חוזרת לבוא לנשף איתי הבנתי שכבר יש לך מישהו אחר שאת לוקחת"

"לונה" הידקתי את שפתיי לפעמים אני לא יודעת למי היא נאמנה יותר לי או למייק

"תפתחי" עיניו זהרו והוא חייך,זה מה שאני אוהבת במייק שהוא מבין אותי ולא נפגע בקלות

ניגשתי אל הקופסא שכעת הייתה מונחת על המיטה לצד מייק. בעדינות הסרתי את הסרט הורוד שהיה קשור אליה והרמתי את המכסה . בתוך הקופסא הייתה מקופלת שמלה בצבע ירוק כמו האבן ברקת. "מייק" הנדתי בראשי

"פשוט תוציאי אותה" שלפתי את השמלה מהקופסא ופרסתי אותה.

קודם כל גם אם חשבתי שהצבע הזה היה יפה עכשיו הוא נראה מהמם

היא הייתה שמלת סטרפלס שהגיע עד הברכיים ונראתה צמודה כל כך אבל גם כל כך מזמינה. החלק העליון שלה היה מכוסה בצורה של חצי לב שהיו אמורים לכסות את החזה והחלק התחתון ניצנץ בצורה אלכסונית לאורך השמלה עד הקצה שלה. עיני נפערו ולא ידעתי מה לומר

"מייק אני לא יכולה.." נגעתי בבד השמלה והוא היה כל כך נעים למגע

"בטח שאת יכולה, השמלה הזו מתאימה לך מלכל אחד אחר "

"למה שתתאים לי דווקא?"

"כי היא בדיוק בצבע העיניים שלך" ניתקתי את עיני מהשמלה והבטתי במייק שעדיין ישב בצורה חופשית על המיטה . הוא חייך ועיניו ברקו לאור המנורה

"מאיפה היא?"

"ראיתי אותה בחנות בזמן שהסתובבתי עם שניר ולא יכולתי לחשוב על מישהי אחרת שתלבש אותה במקומך,היא תיראה עלייך נהדר בל"

ליבי פעם מהתרגשות "תודה לך!" קפצתי עליו וחיבקתי אותו.

ידיו התהדקו סביב גבי וידי התהדקו סביב צווארו. אם יש מישהו שידאג לי זה מייק ואני כל כך אסירת תודה על כך שאני מכירה אותו .

את הערב בילינו במשחק שש בש וקלפים אחרים כמו כל ערב שהוא בא אלי.

לא יכולתי שלא להביט מידי פעם בקופסא עם השמלה שלי בתוכה.

"וואו את ממש גרועה היום בל" מייק צחקק ואכל לי את השחקן האחרון שנותר לי על הלוח בעוד שלו יש 7

"אז את מי הזמנת לנשף?" הוא סידר מחדש את השחקנים על הלוח

"אה?" מייק הרים את ראשו אלי בבלבול

"עם מי אתה הולך?" ניסחתי מחדש את השאלה

"אה,לא יודע ,לא חשבתי על זה"

"מה ,לא הציעו לך?"

"הציעו לי אבל-"

"לא מי שרצית" חייכתי בשביעות רצון,מייק אוהב מישהי והוא לא יודע איך להזמין אותה

"אולי" הוא נראה מרוחק כאילו חושב על משהו שלא אמור להגיע לאוזני

צחקתי "מייק"

"מה?"

"סידרת את השחקנים על הלוח הלא נכון" הוא הביט בי וצחק

"מייק אתה לא נשאר עוד קצת?" ג'ייק ישב מול הטלויזיה וצפה בחדשות סרויה,לא שקרה משהו לאחרונה ,לפחות במחוז שלנו . דין ישב לידו ונראה משועמם מתמיד

"לא ,עוד מעט נגמר לי שעת העוצר והבטחתי ללונה שאני אקפוץ אליה "

"לונה?" מה יש לו לעשות כבר אצל לונה בשעה כזו?

"כן אני צריך לדבר איתה" זה עוד יותר מוזר,אני זו שמחברת בניהם ,הם אף פעם לא היו לבד מתישהו . מה פתאום הוא בא אלייה מאוחר כל כך?

"שיהיה לך לילה טוב" ג'ייק חייך וחזר למסך הטלויזיה

"תודה" מייק חייך ויצא מהדלת ואני אחריו

"תודה על הכל מייק" משומה היה לי החשק שוב לחבק אותו, שידיו שוב יאחזו בגבי בהתרגשות אבל משהו עצר אותי מלעשות את זה

"זה כלום, יהיה נהדר לראות אותך בשמלה הזו "

"אני מקווה" הסמקתי

"לילה טוב" מייק רכן לעברי ונשק לי בעדינות בלחי ואז הסתובב במהירות התקדם לכיוון ביתה של לונה

הנחתי את כף ידי על המקום בו נישק אותי. ליבי פעם בחוזקה וחייכתי למרות שלא הבנתי למה

מה קורה לי?

האחו שמעבר לגדרWhere stories live. Discover now