פרק 47:
נכסנו אל בית הספר ולונה ישר רצה אלינו אוחזת חזק בספריה
"הוא שוב פה" היא לחשה. הבטנו קצת מאחוריה ושוב ראינו קבוצה של בנות מתאגדות סביב אריק. סומק עלה על לחיי,אתמול היינו כל כך קרובים לנשיקה .
"מה הוא עושה פה בל? בגללו בכית?" הבטתי באריק משתלב בין כל בנות מחוז נמייה אחרי שאמר דברים כל כך נוראים עלינו
"לא אני..אני צריכה ללכת" התקדמתי לעברו מתעלמת משאלותיו של מייק. הוא הרים ראש כאילו רק עכשיו הבחין בי.
הרגשתי פרפרים בבטן כאילו מזמן לא ראיתי את פניו. הלכתי כמו מהופנטת לכיוונו
"בל" יצאתי פתאום מהבועה הזו כשידו של מייק לפתה את מרפקי ידי "זה לא אריק" ניערתי את ראשי והתבוננתי טוב יותר,הוא צודק זה לא אריק זה לוסיאן,אבל מה הוא עושה פה?
כל גופי הצטמרר התחלתי להתנשף,הוא התקרב אלינו יותר ויותר ולא יכולתי להסתכל עליו מבלי לראות אותו בתור החוטף שלי. הפרפרים שהיו בבטן הפכו לעש שרק מנסה לצאת החוצה כי משהו מבעית אותו . מבלי ששמתי לב אחזתי חזק ביד של מייק שאחזה בידי השנייה.
"בל מי זה?"
בלעתי רוק "הוא חטף אותי"
תוך שנייה אגרופו של מייק היה בפנים של לוסיאן,הוא היה רזה כל כך שזה העיף אותו עד הלוקרים. מייק עמד מתנשף "מייק!" צעקתי
"לוסיאן!" שמעתי בחורה צועקת,מהקצה השני של הלובי קטלין רצה לעברו לובשת חצאית קצרה וחולצה מכופתרת שרק שלושה כפתורים שלה סגורים .
אחזתי בזרועו של מייק שהייתה מוכנה לעוד אגרוף ושנינו הבטנו בקטלין עוזרת ללוסיאן לקום. הוא התנער ופיו התעקל לחצי חיוך. שוב זה קרה מהר כל כך ומייק נתלש מידי והועף על הרצפה "מייק !" צעקתי ורצתי לעברו. שפתו נסדקה . הוא ניגב את הדם ומלמל קללות
"הספיק לך מתיישב?" לוסיאן שאל עדין אותו חיוך על פניו
מייק הניד בראשו והתכוון לקום אבל הטחתי אותו חזרה אל הרצפה "זה בסדר מייק אני בסדר,אני פה"
"זה מספיק לוסיאן" כולנו הבטנו לכניסה. מאחוריי ומאחורי מייק אריק עמד כועס
"אני לא צריך אותך כאן,אני לא צריך בייביסיטר "
האור שבקע מהכניסה הקיף אותו כמו הילה וגרם לו להראות כמו אל
"אני לא פה כדי לשמור עלייך אח קטן" לפחות לי הוא נראה כמו אל אבל לא נראה שללוסיאן אכפת מזה,חוץ מזה גם הוא היה יפה תאר בעצמו
"אח קטן?" מייק שאל אותי,שפתו דיממה . לונה שלפה מטלית והנחתי את זה על פיו
"אני אביא קרח" היא אמרה בשקט כאילו לא רצתה שידעו שהיא עוזרת שמה תיהיה מעורבת והסתלקה משם
"היי איז!" דין קרא מרחוק,התיק שלו היה תלוי רק על כתף אחת בצורה מרושלת ויותר גרוע כריסטינה הייתה לצידו .
הוא התקדם מהר. הבטתי בו מלמטה שכובה על הרצפה לצד מייק
"הם מציקים לך?" הוא הביט סביב,אולי דין משחק אותה קשוח אבל הוא לא יוכל לנצח את אריק ולוסיאן ביחד,אפילו את קטלין לבד לא נראלי שהוא ינצח
"לא דין זה בסדר"
"שמעת אותה זה בסדר דין אל תתערב" כריסטינה השתמשה בקול הצפצפני שלה . כל כך הרגיז אותי איך שחבקה את זרועו
"איז" הוא הביט בי שוב אבל במבט מלא ספק. הנהנתי חלושות . הוא שוב הביט בלוסיאן ואז התרחק משם. כל הילדים כבר התפזרו ורק אריק עמד שם שוב
"מה אתה עושה פה?" דיברתי אל לוסיאן למרות שפחדתי כל כך
"כן לוסיאן מה יש לך לחפש פה?"
"גם אתה לא צריך להיות פה!" הסתובבתי אל אריק והוא נראה מבוהל "למה הייתם חייבים להופיע ? למה פגעת בו?!"
"היי הוא תקף אותי קודם " קולו הרגוע הרגיז אותי כל כך
"לוסיאן ,מריאן נתן לי את התפקיד "
"אני יודע רק רציתי לרשום אותך לבית הספר שלה בתור המבוגר האחראי עלייך"
"אז למה הבאת את קטלין?" קטלין נראתה נפגעת
"היא התגנבה לפה מבלי שאדע"
"ואני לא שואלת אותך מה לעשות אריק,זה אתה שאובססיבי לגבי המתיישבת הזו"
"יש לי שם,ו-"
"בל?" ללונה היה מגבת עם קרח ביד . נשמתי עמוק
"מייק " הנחתי לו על הפה "אני מבריזה בסדר?"
"אני בא איתך"
"מייק אתה-"
"אל תתווכחי בל אני לא אשאיר אותך איתם שוב,לא אחרי שהוא פגע בך כל כך" הוא הביט באריק בשנאה רבה ובלוסיאן יותר . הנהנתי ועזרתי לו לקום
"בואו נלך למקום שנוכל לדבר בו"
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
