הודעה חשובה:פרק הבא יעלה ביום רביעי כיא אני יוצאת לטיול:)
אשמח אם תשתפו בנתיים את הסיפור,תצביעו ותגיבו :) ברגע שאחזור הפרק הבא יעלה
קריאה מהנה:
איזה יום חרא,היום הכי נורא שהיה לי בחיים. קודם הקטע הזה עם מייק ואז ההעלמות של אריק ועכשיו זה? מה כבר עשיתי שזה מגיע לי?
ויתרתי על מקלחת היום גם ככה המים בטח קפואים.
חייגתי ללונה כי מייק לא ענה לי,או לא רצה לענות לי . אחרי שני צלצולים היא ענתה
"הלו?" היא ענתה מצחקקת "רגע נו" היא אמרה למישהו
"לונה?"
"איזבל" היא לא הפסיקה לצחקק וזה הפריע לי ממש "מה קורה?"
"לא יודעת ,מה קורה איתך?"
קבענו היום משהו?"
"לא אבל-"
"רגע נו אני מדברת עם בל , אז מה קרה?"
"סתם מה אסור לי להתקשר אל החברה הכי טובה שלי ?"
"מותר לך אבל אני קצת עסוקה עכשיו"
"עם מי את ?"
שמעתי אותה אומרת חרישית "היא שואלת עם מי אני,מה לומר לה?"
"לונה?" שאלתי שוב ודחקתי בה לענות לי
"משפחה,טוב בל אני אתקשר אלייך בלילה טוב?"
"לונה-" אבל הקו צפצף וסימן שהשיחה נותקה ,מוזר.
ניסיתי להעסיק את עצמי,באמת שכן אבל השיחה עם לונה הציקה לי כל כך שהחלטתי ללבוש משהו ליציאה ולצאת מהבית לכיוון ביתה של לונה,אולי אצליח להבין מי אצלה כי לא זכור לי שיש ללונה משפחה במחוז.
ירדתי למטה וראיתי את ג'ייק ונורה במטבח מדברים
"...הוא לא מאמין,"
"הוא תמיד היה עקשן נורה,הוא צריך להבין שלאחותו יש עוד משפחה"
"אני יוצאת " נכנסתי אל המטבח לקחתי תפוח אחד ונעלתי את הנעליים שהנחתי בכניסה
"לאן?"
"לסיבוב" לקחתי ביס מהתפוח ויצאתי החוצה לעקוב אחרי לונה.
בחוץ השלג כבר כיסה את הכל,הגגות ,הדלתות,הספסלים והמזרקה,הכל היה מכוסה שלג וקפוא. לקחתי את השכמייה שלי והנחתי עליי,אומנם היא דיי דקה אבל היא מכסה את כל גבי והכובע שלה מכסה את ראשי וזו הדרך הכי חמימה שיכולתי למצוא כרגע.
אני יכולה להישבע שדווקא היום היו הרבה יותר אנשים בחוץ מאשר בכל יום פעילות אחר וזה לא נתן לי את האפשרות להגיע לבית של לונה בשקט שכל מישהו שני שמכיר אותי מבית הספר אומר לי שלום.
התקדמתי אל ביתה של לונה,הוא לא רחוק כל כך ממני אולי רבע שעה הליכה ועוד עכשיו הלכתי מהר .
התקדמתי ועברתי המון ילדים מוכרים בדרך,כמה משכבה שלי וכמה משכבה של מייק. ואז ראיתי את כריסטינה מדברת במלא הנפות ידיים עם דין שנראה מאוד כעוס.
כריסטינה ודין ? חשבתי שהוא נפרד ממנה .
התקרבתי קצת מנסה שלא יבחינו בי ואפשר לומר שצוטטתי
"...את מדברת שטויות כריסטינה אני סתם סיפרתי לך את זה"
"אני לא הייתי כל כך שיכורה דין,אני עקבתי אחריה ואחריי אריק אל מקום מלא מדורות ואוהלים! היא מרגלת דין! היא אחת מהם"
"אני לא רוצה לשמוע את זה יותר כריסטינה ,את היית שיכורה כמו שאת תמיד משתכרת"
"אם לא היית נפרד ממני בגלל המרגלת הזו לא הייתי שותה" היא התקרבה אליו ונישקה אותו כאילו שואבת אותו אליו והוא דחף אותה ממנו
"נפרדנו כריסטינה ,מספיק"
"אני צריכה שתאמין לי דין,אף אחד אחר לא מאמין לי" היא אמרה ונשמעה כל כך מסכנה הייתי מרחמת עלייה אם לא הייתי שונאת אותה כל כך
"כריסטינה זה לא הגיוני,פגשתי את ההורים שלה היום "
"אבל אתה בעצמך אמרת שאתה לא מאמין שהם ההורים שלה"
"כן אבל אולי זה סתם כי שטפת לי את המוח כריסטינה,את שיכורה ומשוגעת. איז לא הייתה מרגלת אחרינו אף פעם או בכלל מסתובבת עם פראים,היא שונאת פראים,היא מפחדת מפראים"
"כן? אתה בטוח? אולי תשאל אותה,אני בטוחה שלא תיהיה מסוגלת לשקר לך "
"אני אשאל אותה "
"בבקשה אתה יכול עכשיו" היא סימנה בידה לכיווני "היא בדיוק פה"
דין הסתובב "איז מה את עושה פה?"
"אני ..אני ממהרת למקום אחר" וזה היה אמת,אני חייב לדעת מה קורה עם לונה ואין לי זמן לדרמות כריסטינה
"איז!" הוא צעק לי בזמן שרצתי אל ביתה של לונה.
סוףסוף הגעתי אל ביתה של לונה,חדרה היה מואר וגם חדר ההורים.
"יופי איזבל מה עכשיו?" עמדתי מול הבית. טוב הסלון לא דלוק וזה אומר שאין לה אורחים נכון? זה כבר אומר שהיא שיקרה. ואולי הכריחו אותה לומר את זה? אבל היא צחקה אמר לי קול ההיגיון וכמובן לא החלטתי להקשיב לו.
נכנסתי אל ביתה של לונה עם המפתח שהוחבא מתחת לשטיח.
בשקט עליתי אל חדרה אבל אל לפני שנכנסתי למטבח ולקחתי מחבת ,היי אולי בכל זאת המחשבה המטורפת הזו נכונה.
עליתי במדרגות הכי שקט שאני יכולה,על קצות האצבעות אפילו.
שמעתי צחקוקים מבעד לדלת הורודה שלה.
"מספיק!" היא צעקה "תעזוב אותי!"
זהו זה! צדקתי! פרצתי בבעיטה את הדלת כמו שעושים בסרטים הכי טובים.
בהתחלה היה שקט ,שקט מביך. ואז קלטתי מה אני רואה.
מייק רכן לפני לונה על מיטתה וכמעט ונישק אותה
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
خيال (فانتازيا)יש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
