יצאתי מהחדר אל השירותים וסידרתי את עצמי.
שטפתי פנים ניקיתי איפור ,אספתי שיער ויצאתי אל חדרה של נורה.
"איי" נתקלתי בגופו הגדול של דין ומעדתי אחורה
"אני רואה שהמצב רוח שלך עלה"
"הוא לא היה ירוד"
"באמת איז" מאחוריו הופיעה כריסטינה. היא אחזה כוס תה ביד אחת ואת השנייה הניחה על אגנה
"שלום איזבל" היא חייכה,בזמן האחרון היא מחייכת מלא
"היי" אמרתי ביובש
"טוב אני מחכה לך"
"אל תתחילי את הסרט בלעדיי" הוא נשק לה בלחי והיא נכנסה אל חדרו
"תניחי לה איז היא מנסה"
"לא משנה כמה זמן היא תיהיה חברה שלך,אני שונאת אותה כל כך"
"את סתם שומרת טינה,תחייכי לפעמים לא יקרה כלום" הוא הרים את שפתיי בעזרת שתי אצבעותיו וחייך "טוב אני זז" דין פתח את חדרו ונכנס אליו .
אני לא יודעת כמה זמן הם עוד יהיו חברים אבל העובדה שהיא נשארת בבית שלי מעצבת אותי כל כך.
נזכרתי במה שבאמת רציתי לעשות ונכנסתי אל חדרה של נורה.
לרוע מזלי היא לא הייתה בחדר אבל הרגשתי צורך לדבר איתה אז החלטתי לשים לה פתק.
חיפשתי דף ועט,בחיים לא חיטטתי בחפצים של נורה אבל אני רק מחפשת דף ועט אז מה זה יכול להזיק?.
הבטתי בתוך המגירות שבשידה ולא היה כלום,אלו שליד המראה-ולא היה כלום.
החלטתי לגשת לארון . פתחתי אותו-הארון של נורה מלא בשמלות וחצאיות,היא תמיד אהבה חצאיות גם כשהייתי קטנה היא הייתה מלבישה אותי בחצאיות עד שהבינה שגם בזה אני שונה ממנה.
לפתע קלטתי קופסה קטנה שנראתה לי כמו קופסה מתאימה לשים בה כלי כתיבה. היא הייתה מקושטת בפרחים יפים וגודלה היה בינוני.
פתחתי את הקופסה-כל הקופסה הייתה מלאה בשטויות-מחקים,עפרונות,שדכנים. הוצאתי עיפרון אחד שהיה נראה לי הכי מחודד אבל בדיוק כשעמדתי לסגור את הקופסה משהו נצץ לי בזווית העין.
מתוך סקרנות הזזתי במהירות את כל מה שחסם את דרכי בקופסה עד שקלטתי את זה. לאט לאט הוצאתי את זה מתוך הקופסה,זה היה ארוך מאוד ומשהו נתקע בדרך. משכתי יותר חזק ולבסוף כל זה היה בידי.
לקח לי זמן לזהות אבל ברגע שזיהיתי הייתי בטוחה שזה זה –
"שרשרת"
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
