82

528 44 7
                                    

עיני נפערו מהזכרת שמה,נורה? מה היא קשורה ללילה?.

"בגלל זה נבהלתי,אני לא אשכח את פניה ,זיהיתי אותה ברגע שהפגשת בנינו. לילה נראתה כל כך מאושרת לראות אותה,היא חיבקה אותה וחיוך גדול עלה על פניה לעומתה נורה נראתה עצובה כל כך . הם החליפו בניהם דברים,מידי פעם לילה הביטה לאחור ולאחר כמה חילופי מילים היא החלה לצעוק עלייה ואת זה יכולתי לשמוע,היא צעקה עלייה שהיא סמכה עלייה והיא הייתה החברה היחידה שלה,נורה כל הזמן דיברה חלש וביקשה סליחה אבל היא לא הייתה מוכנה להקשיב,היא הייתה כל כך פגועה ממנה " מבלי לשים לב אחזתי בידו,דמיינתי את נורה ואת פניה המרחמות מביטה בלילה ובאיזבלה,מה לה ולהן?

"שמעתי את הצעקות של המתיישבים מתקרבים וכך גם לילה ונורה. לא ידעתי מה אני יכול לעשות אבל נראה שלילה ידעה. היא נשמה עמוק והתקרבה אל אחד השיחים החשוכים. ראיתי אותה מתכופפת ולוחשת כמה דברים לאיזבלה,לא יכולתי לשמוע מה אבל איזבלה הנהנה והתיישבה הכי נמוך שיכלה. משומה משהו באומץ של איזבלה גרם לי להתעשת על עצמיי והתחלתי ללכת לכיוון השבט,הדבר האחרון ששמעתי היה שבועה של לילה בפני נורה שאם משהו רע יקרה לך היא תשנא אותה לנצח ולא תסלח לה. נורה בכתה וזה מה שיכולתי לראות . לילה ברחה אבל בכיוון הנגדי שלי –היא ידעה איפה השבט אבל היא פנתה בכל זאת לכיוון ההפוך בידיעה שאם תגלה את מיקומנו יותר אנשים יפגעו. הגעתי אל השבט ודיברתי כל כך מהר שאני לא יודע איך הם הבינו,כולם יצאו בחיפושים אחר לילה אבל לא מצאנו אותה. אני כל כך כעסתי על עצמי שלא ידעתי מה המקום המדויק בו היא השאירה את איזבלה שבמשך יומיים חיפשתי אותה. באותם יומיים הייתי קצר רוח ועצבני,איימי נפגעה מזה ולמרות זאת גם היא יצאה ליער לחפש . באותם יומיים היא נתפסה גם כן ביחד עם עוד שמונה . ביום השלישי כעסתי כל כך על עצמי שברחתי אל עומק היער ." דמעות עלו על פניו " רצתי ורצתי עד שחפץ נוצץ הבזיק בעיני,לאט התקדמתי והתחלתי לזהות את השיח. איזבלה הייתה שם ,אני בטוח אבל במקום איזבלה נותרה רק השרשרת שלה .כל כך כעסתי על עצמי איזבל,שלא זכרתי איפה הייתה וכנראה מצאו אותה לפני,שלושה אנשים מתו בגללי,איזבלה ,איימי ולילה "

"אבל איך אתה בטוח כל כך שהן מתו?"

" לפי הסיפורים הם לא לוקחים שבויים ילדים קטנים ובטח לא בנות."

"אריק"

"בגלל זה אמרתי לך שאני הרגתי אותן,הייתי ילד סקרן וטיפש. " הוא עצם עיניים ונשם עמוק "למה רצית שאמשיך לספר לך את זה כל כך מהר?"

"בגלל זה" פתחתי את ידי והראתי לו את השרשרת,עיניו נפערו ופיו רעד. הוא לא ציפה לראות את השרשרת הזו בידי

"השרשרת הזו.." הוא אמר חרישית "מאיפה השגת אותה?"

"אתה מזהה אותה?"

"כן,"

"ידעתי!" נעמדתי בהתרגשות "אם כך אז גם נורה הייתה פרא והיא קיבלה את השרשרת כנראה מילדות! וואו אני חייבת להגיד לה שאני יודעת,אני חייבת-"

"לא איזבל" גם הוא נעמד "זו לא השרשרת של נורה"

"אז של מי ..."

"לילה" אמרנו ביחד והבטנו אחד על השני באימה.

האחו שמעבר לגדרWhere stories live. Discover now