פרק 18:
"מה הוא עושה פה?" לונה טלטלה את ידי וניסתה להעיר אותי מהמצב בו הייתי.
הוא לבש חולצה כחולה ומכנס אפור נורמליים לחלוטין למרות ששערו השחור פחם היה פרוע כאילו יצא הרגע מהשיחים –שזה האמת מה שקרה- ועיניו הביטו בפליאה לצדדים. ואז הם הביטו היישר אלי וחיוך נישא על פניו
"לונה ,בל מה קרה?" מייק התקדם לעברנו ונעמד לידנו אבל אני לא יכולתי להגיב
"היי איזבלה!" קולו היה עמוק והדהד באוזניי ארוכות. כל הבנות הסתובבנו אלינו ואני רק עמדתי המומה מזה שהוא מכיר אותי
"מי זה בל?" קולו של מייק היה תוקפני אבל לא התייחסתי לזה,הפרא התקדם אלי בחיוך והבנות עדיין נעצו בנו מבטים.
"איזבלה" הפרא היה קרוב אלי והוא הרכין את ראשו . פיו התעקל לחיוך ערמומי כאילו הוא מרוצה מעצמו
"מה אתה רוצה ממנה?" מייק נכנס בינינו והזיז אותי קצת אחורה
"מייק" ניסיתי להרגיע אותו.
"לא סיפרת לי שיש לך שומר ראש" הוא ענה בלגלוג
"מה אם כן?" מייק ניפח את החזה וניסה להגיע לגובהו אבל הפרא היה גבוהה כל כך
"אז אתה לא עושה את העבודה שלך כמו שצריך,אחרי הכל אניזה שהציל אותה מהשרפה" גם הפרא הרים את ראשו ושניהם לא היו מוכנים לסגת
"די!" צעקתי ואחזתי בזרועו של הפרא . גררתי אותו איתי עד שהגענו לפינה
"מה אתה עושה פה?"
"כדאי שהחבר שלך ירגע איזבלה" הוא חיפש משהו סביב
"קוראים לי איזבל,והוא לא החבר שלי" סטיתי מהנושא " מה אתה עושה פה-פרא-?"
"קוראים לי אריק" עכשיו עיניו היו מופנות אלי . הן היו כחולות כהות ויוצאות דופן כל כך
"אתה לא יכול להיות כאן,מה יקרה אם-"
"איזבל" לא שמתי לב שהיה אפילו צלצול,ליאורה המורה הייתה מאחוריי והתקדמה לעבר הכיתה "את מוכנה להיכנס לכיתה לפני שיהיה לך סימון?" היא לא חיכתה לתשובה והתקדמה
"תחכה לי פה פרא,אל תעשה שום שטות" הבטתי בו וניסיתי להראות רצינית אבל לא נראה שהוא התעניין כל כך במה שיש לי לומר בהתחשב בכך שרק בדק את הלכלוך שמתחת לציפורניו כשאמרתי לו את זה .
נכנסתי לכיתה ושמעתי המון לחשושים ובעיקר מבטים שננעצו בי. ליאורה התישבה והחלה לקרוא בספר בדיוק שהתיישבתי גם אני .
לונה העבירה לי באיטיות פתק וידעתי כבר מה הולך להיות בו , הכתב של לונה היה כל כך יפה שכל פעם שהבטתי בו הבטתי בשלי וניסיתי לכתוב כמוהה. זה אף פעם לא הצליח
מה הוא רצה? היא שאלה והביטה בי בסקרנות. הבטתי אל עבר המורה שכבר הייתה בפרק שלישי ולא ממש הקשבתי לה. לא יודעת,הוא לא אמר רשמתי לה ושלחתי אלייה.
הבטתי בצמיד שבידי , הוא רוצה את הצמיד? שאלתי את עצמי.
הבטתי בתקרה,היא הייתה כבר מקושטת בבד כחול שיראה כמו שמיים אבל בכל זאת ראיתי קטעים של התקרה האפורה מבצבצים .
ליאורה המשיכה לדבר ולדבר ולמרות שהיינו צריכים לכתוב לא הרמתי את העט אפילו פעם אחת. עכשיו משאני יודעת שהוא זה שעקב אחרי האם יכול להיות שהוא שמע את מה שלויונל אמר לי? את איך שהם צחקו עלי?
"איזבל" זה אומר שהוא יודע גם איפה אני גרה?
"איזבל!" הרמתי את ראשי וכריסטינה הייתה מולי ושילבה ידיים
"מה את רוצה?"
"חוץ מלהשפיל אותך?" היא צחקקה לעצמה "אני רוצה לדעת מיזה" היא נשענה על השולחן עם ידייה ורכנה לעברי
פרא,למה מוצא חן בעינייך? רציתי להגיד אבל במקום זה יצא לי הדבר הכי נוראי שיכולתי לומר :"חבר שלי"
המבט על פנייה העלה לי חיוך שלא רציתי להסתיר והיה שווה את ההשפלה של הגילוי שזה אל באמת נכון אחרי זה.
עיניה החומות התכווצו כסימן לחשד והיא חזרה לשלב ידיים
"אני לא מאמינה לך"
"חבל" קמתי ובתקווה שלא תשים לב מיהרתי לאיפה שהשארתי את הפרא . כשיצאתי מהכיתה רצתי אל הפינה בה אני זוכרת שהייתי והבטתי סביב
"פרא" לחשתי "פרא?"אבל הוא לא הופיע ,מה אם הוא מסתובב עכשיו חופשי במחוז? מה אם יתפסו אותו והוא יזכיר את שמי? פרצופיהם המאוכזבים של נורה ג'ייק ודין הופיעו מולי. אני חייבת למצוא אותו
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
