האחו שמעבר לגדר

57

פרק 57:

אריק צחק בקול גדול ואני נעמדתי המומה מביטה במייק משתולל עם כל האברים שלו בתנועות מוזרות ולידו קטלין גם רוקדת באותם תנועות וצוחקת

"מייק!" צעקתי והוא נעצר וקטלין נעצרה וכמעט כולם סביבם נעצרו ובהו בי מתקדמת עם אגרופיי קפוצים לכיוונו של מייק וכל מה שפני משדרות הן כעס ואכזבה

"מה אתה עושה פה!?" הכתי אותו על החזה,גם החזה שלו כמו של שאר הבנים פה היה חשוף כולו

"קטלין הזמינה אותי"

"חשבתי שיש לך ארוס!"

"דבר ראשון מתיישבת צעירה" היא העיפה את שערה הארוך לאחור "אני לא חייבת לך שום הסברים,דבר שני כן לוסיאן הוא הבן זוג שלי אבל כעת הוא במשימה והייתי צריכה בן זוג"

"אני דאגתי לך!"רקעתי ברגליי בחוזקה

"היי איזבלה מה יש לך הוא סה''כ רוקד עם קטלין"

"אל תתערב!" צעקתי לעברו

"לא היית צריכה לדאוג לי בל לא באתי כי חיפשתי מכנס מתאים לפה,חשבתי שתשמחי שיש לך פה מישהו שאת מכירה"

קטלין,אריק ומייק הביטו בי כאילו מנסים לפענח מה מפריע שמייק פה ובעצם אני לא מבינה מה מפריע לי. פשוט ידעתי שלא רציתי אותו פה

"טוב" נאנחתי "אבל אתה חוזר איתי" הוא חייך וקטלין משכה אותו בזרועו אל המדורה שם הם המשיכו לרקוד

"זה היה מפתיע" אריק גיחך

"כן אה" הבטתי בשניהם רוקדים ונהנים. "נרקוד?" אריק הביט בי מופתע אבל עם חיוך קטן. הוא השיט את ידו ואחזתי בה וכך שיננו התקדמנו אל המקום בו כולם רוקדים.

עם כל מה שעבר עליי בזמן האחרון הרגשתי שייכת שם בינהם.בין הפראים.

ואולי אני באמת אחת מהם,ואולי אני רוצה להיות אחת מהם .

רקדנו לפי המוזיקה שהלהקה שלהם ניגנה. הכלים שיצרו עשו קולות מוזרים אבל זה גם היה נעים לאוזן.

לא יכולתי להימנע מלהביט בקטלין ובמייק כל הזמן,נראה שהוא ממש נהנה ולא זכור לי שראיתי אותו נהנה ככה כשאני איתו במסיבות .

"אל תדאגי איזבל" הבטתי מייד באריק "קטלין מאוהבת עד מעל הראש בלוסיאן אין שום סיבה שיהיה משהו בינה לבין מייק "

"אני לא דואגת" שיקרתי "אני אפילו שמחה שהוא נהנה ככה עם מישהי אחרת " אבל כשאמרתי את המשפט האחרון המוזיקה נפסקה וכולם שמעו אותי,כולל מייק. אריק הביט בלהקה והם מיהרו לנגן שיר נוסף . שיר שקט.

"תרקדי איתי?" אריק קד חצי קידה והושיט את ידו. לא יכולתי להמנע מלהעביר את מבטי על קטלין ומייק שכבר התחילו לרקוד ממזמן צמודים אחד לשני.

"בטח" חייכתי בעוקצנות והושטתי לו את ידו "אבל אני לא יודעת איך" ובאמת לא ידעתי,זה לא היה ריקוד ואלס רגיל,הם דילגו בזוגות ועשו סיבובים מהירים "אני אסביר לך" אריק חייך.

חצי פניו מוארות באור המדורה והכחול שבעיניו מבזיק לשנייה בכל תנועת ראש שעושה

תוך שנייה מצאתי את עצמי מדלגת סביב המדורה חבוקה לאריק והאמת שנהנתי מזה. הריקוד לא היה רגיל כמו בבית בנשף האביב הוא היה יותר שמח ויותר מאחד . רקדתי בזרועותיו של אריק לכמה זמן עד שהפתיע אותי "אוקי אל תילחצי אבל אנחנו הולכים להחליף זוגות" הוא אמר בין סיבוב לסיבוב "מה ? איך?"

"פשוט תעשי עם הבן זוג השני מה שאת עושה איתי עכשיו בסדר?"

"לא אריק אני-" אבל לפני שסיימתי את המשפט הוא שיחרר אותי בתנועה סיבובית עד שנעצרתי בזרועותיו של פרא אחר. הוא היה כמו כל הפראים עם שיער שחור עיניים שחורות ותווי פנים חדות . בתחילה קצת פחדתי אבל הוא חייך והדריך אותי עד לרגע בו שוב מצאתי את עצמי מסובבת לזרועותיו של גבר אחר –מייק.

"אני רואה שאת נהנת בל" חיוכו היה גדול,הוא קלט את הצעדים מהר ומבצע אותם מושלם אבל ככה תמיד מייק היה –קולט הכל מהר ולומד יותר מכל אדם אחר שאני מכירה

"למה לא סיפרת לי שאתה בא? ומה הקטע שלך עם קטלין?" הוא סובב אותי וענה

"לא באתי בשביל קטלין בל,באתי בשבילך"

"בשבילי?"

"להשגיח עלייך ,אני לא סומך עליהם בל " כל כך אופייני למייק שזה מעצבן אותי למה הוא חייב לשמור עלי כל הזמן?

"תסמוך עלי מייק" האור החם של המדורה העיר על פניו ויכולתי לראות שהוא באמת שם בשבילי,בעיניו ראיתי שהוא דואג לי כל כך שהסתכן ובא אל הפראים-אלו שהרגו את אביו

"מייק אני-" אבל זה היה הרגע בו היינו אמורים להתחלף ושוב בתנועה סיבובית הגעתי לפרא אחר אבל הוא היה שונה.

ריחו היה לי מוכר.

ריח של ורדים