פרק58:
"אתה!" אמרתי בחצי חיוך חצי חשד
"שלום שוב" המוזיקה נחלשה והוא עצר אותי מלעשות עוד סיבוב "פשוט תעשי כמוני" את החלק הזה הכרתי,רקדנו כמו ואלס רגיל ולמרות שלא הכרתי אותו הרגשתי בנוח
"מי אתה?" הטתי את ראשי מנסה לברר אם אני מכירה אותי באמת אבל שום תו בפניו לא היה לי מוכר
"אני רואה שהחתך נרפא לך,מזל. לא היית רוצה שתישאר לך צלקת על עורך העדין" הוא חיך והפנה את ראשו וראיתי צלקת ארוכה לאורך צווארו
"איך זה קרה לך?"
"מלחמה איזבלה,דברים כאלה קורים רק כשבני אדם מתכוונים לכך"
"איך אתה יודע את שמי ? מי אתה?" המוזיקה נפסקה והתחלפה למשהו רועש יותר
"סאוראן" אריק הופיע מאחוריו
"טוב אני רואה שאחי ענה לך על שאלתך" הוא הסתובב וקיבל את אריק עם חיוך למרות שאריק לא חייך
"נתראה אחר כך איזבלה" הוא נשק בידי והביא לי ורד ורוד ומושלם. לקחתי אותו בזהירות
הוא נעלם בין האנשים
"סאוראן-אחיך האמצעי!" נפל לי האסימון. הרחתי את הורד שנתן לי וחיוך עלה על פני. הריח היה מוכר אבל ממשהו רחוק ונעלם
"בואי,נעשה סיבוב"
כל המקום היה מואר באור מדורות ויכולתי לראות בבירור כל אוהל שהיה
"מתי פגשת אותו?"
"את אחיך? כשחזרתי מקטלין,נתקלתי בו והוא עזר לי לקום"
"איזבל זה לא שהוא נוראי או משהו אבל אני מעדיף שלא תתקרבי אליו בסדר?"
"למה? הוא נראה לי נחמד"
"כי הוא תקוע באיזה רעיון מטופש והוא יכניס גם אותך אליו אם יספר לך"
"איזה רעיון?"
"עזבי איזבל את לא צריכה לדעת "
"ספר לי אריק "
"לא"
"אז אני אלך אליו לשאול " הוא תפס בידי ונאנח
"הוא חושב שאת איזבלה. ה-איזבלה"
"זו שהרגתה?" אמרתי בהכי עדינות שאפשר כשמזכריים למישהו משהו רע שעשה
"כן,כשסיפרתי לאבי עלייך הוא גם היה שם ולפי התיאורים את נשמעת לו ממש היא . ובכלל כשאמרתי את שמך הוא נדלק והתקבע על הרעיון המגוחך הזה שאת-"
"אני היא איזבלה "
"לא ,את לא ,איזבל "
"לא אריק זה כל כך ברור! העיניים ,החוסר זיכרונות ,השם זה הכל מתחבר לעובדה ש-" ואז נזכרתי,נורה יודעת מיהם ההורים שלי ואם היו פראים היא הייתה אומרת לי . היא מכירה אותם
YOU ARE READING
האחו שמעבר לגדר
Fantasyיש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמ...
