האחו שמעבר לגדר

78

חזרתי הביתה אבל לא לפני שעברתי ליד ביתו של מייק ,אמא שלו אמרה לי שהוא לא נמצא. גם אחרי ביקור אצל לונה לא הצלחתי לתפוס אותו,ואולי מישהי מהן שיקרה.

נכנסתי אל הבית מותשת,אולי בתחילה נראה שזה היה יום ההולדת הכי טוב שהיה לי עד עכשיו אבל המחשבה על שאיבדתי את מייק גורמת לליבי להיסדק כל פעם מחדש

"מזל טוב אחות קטנה" דין היה עדיין ער,הוא אכל ארוחת לילה שכנראה הייתה טוסט מלא בגבינה

"אני כבר לא קטנה " רטנתי ולא היה לי כח להתווכח איתו עוד . דין הבחין במעטפה של מייק וחטף אותה מידי כמו שעשה עם כל הדברים שהסתקרן לגביהם

"דין תביא לי את זה!"

"אוו זה מכתב אהבה ממייק"

"דין!" הוא החזיק את המעטפה גבוהה ממני ,כמעט פרצתי בבכי,אני כל כך מותשת והרוסה ממה שקרה היום שאין לי כח לשטויות של דין אבל ניסיתי להחזיק את עצמי

"דין בבקשה תביא לי את זה"

"איז,קרה משהו?"

"לא" קולי היה חנוק "פשוט..פשוט תביא לי אותו" לאט לאט דין הוריד את ידו והושיט לי את המעטפה אבל לא בלי להביט בי במבט חשדני

"קחי" חטפתי מידו את המעטפה ועליתי למעלה. אולי הייתי צריכה להשאיר את המעטפה בידו כי אני לא מרגישה רצון רב כל כך לקרוא את זה.

עליתי לחדר מנסה להראות לדין שהכל בסדר ושום סערת רגשות לא מתחוללת אצלי.

מה חשבתי לעצמי שהלכתי עם אריק? מה חשבתי לעצמי שרציתי לבחור באריק על פני מייק,אני לא מכירה אותו בכלל,חוץ מפנים יפות אין לי שום עובדה עליו .

התכרבלתי בשמיכה,אני רק רוצה להירדם ולהתעורר בכיתה ביום רגיל כשאני עדיין מאמינה שהפראים הם הרעים ,זה מה שאני רוצה.

"איזבל מתוקה" נורה התיישבה לידי במיטה,ממתי היא פה? איך נכנסה בלי שאשים לב?.

הבטתי בשעון שעל השידה,השעה 11 –נרדמתי לבערך שעה.

משכתי באפי-יופי אני מצוננת- והעלתי את השמיכה מעל ראשי כדי שתבין שאני ישנה,היא לא האמינה לזה.

"איזבל" היא אמרה בקול רגוע וליטפה את שערי.

הייתי עם גבי אלייה,מההשתקפות של השעון יכולתי לראות שעיניי אדומות ואפי מנוזל,בכיתי מתוך שינה.

"אני בסדר" אמרתי בקול ממש לא בסדר

"דין סיפר לי שאת מצוברחת,מה קרה מתוקה" התרוממתי מעט והסתובבתי אלייה,כמה מזל שיש לי את נורה. אולי אין ביננו קשר דם אבל היא תמיד מבינה אותי ותמיד דואגת לי כל כך.

היא לעולם לא תפגע בי.

"רבתי עם מייק,ועכשיו -עכשיו הוא לא רוצה לדבר איתי" ניסיתי לא לבכות,באמת שניסיתי

"אל תדאגי" קולה היה קליל ומהפנט "הוא בטח סתם כועס עכשיו,הוא יתקשר אלייך ברגע שיבין מה הוא מפסיד"

"אבל את לא מבינה נורה,הוא שונא אותי" רציתי לספר לה הכל,על הפרא על איך מייק ואני התנשקנו למרות שהוא חבר של לונה,על איך שאני מפלרטטת עם שני בנים בו זמנית אבל משהו בי מנע ממני לעשות את זה,למרות שכל כך רציתי משהו עצר אותי מלהמשיך.

"טוב איזבל,כשתרגישי שאת יכולה לספר לי תבואי לחדר שלי בסדר?" נורה נשקה לי במצח במקום שהצלקת שלי נמצאת ויצאה מהחדר.

הבטתי במראה,הבל שאני רואה במראה לא מוצאת חן בעיני בכלל.

אני רוצה לנקות את הכל מעצמי,אני רוצה לגלות ללונה שהתנשקתי עם מייק,אני רוצה לגלות לנורה שאני מסתובבת עם פרא,אני רוצה להבהיר לאריק ולמייק שאני לא רוצה חבר,לא עכשיו ולא אף פעם. תמיד אהבתי את הלבד.

כל כך הרבה דברים עברו עלי בחודשים האחרונים שמכולם שום דבר טוב לא יצא וסוף סוף רציתי להפסיק הכל ולחזור לשגרה.

החלטתי שזהו אני קמה ואני הולכת קודם לנורה ומספר לה ואז ללונה ואז למייק ולבסוף לאריק,עלי לעשות החלטות בחיים.

גם אם הם יהיו קשות .